מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמורה נבוכים — חלק א' 43
אהמונח כנף
ארבע משמעויות
"כנף" הוא מונח רב־משמעי, לרוב על דרך ההשאלה.
הוא נקבע תחילה לכנף החיה המעופפת: "כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם" (דברים ד,יז).
באחר כך הושאל לקצות הבגדים ופינותיהם: "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ" (שם כב,יב).
גאחר כך הושאל לחלקים הנידחים ביותר של הארץ הנושבת ולקצותיה המרוחקים ממקומותינו: "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ" (איוב לח,יג), "מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ" (ישעיהו כד,טז).
דאבן ג'נאח (ספר השרשים, ערך כנף) אמר שהוא נאמר גם במשמעות של הסתר, בדומה לערבית שבה אומרים "כַּנַפְתֻּ אלשַּׁי (=הסתרתי את הדבר)" במשמעות של "הסתרתי אותו", ואמר בפירוש של "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ [וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ]" (ישעיהו ל,כ) – ולא ייסתר ממך מאירך ולא ייעלם, וזה פירוש נאה. וממנו לדעתי "וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו" (דברים כג,א) – לא יגלה את סתר אביו. וכן "וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ" (רות ג,ט) פירושו לדעתי: פרוש את סתרך־חסותך על שפחתך.
המשמעות כנף בזיקה לה' ובזיקה למלאכים
לפי משמעות זו לדעתי הושאל "כנף" לבורא יתעלה, וכן למלאכים, כי המלאכים אינם בעלי גוף לדעתנו, כפי שאבאר (א,מט). לכן דבריו "אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו" (רות ב,יב) פירושם: אשר באת לחסות תחת סתרו. וכן כל "כנף" שנאמר לגבי המלאכים משמעותו סתר. התבונן נא בדבריו: "[שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד] בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו [וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף]" (ישעיהו ו,ב), שסיבת מציאותו – כלומר של המלאך – נסתרת ונעלמת מאוד, והיא "פניו". וכן הדברים שהוא – כלומר המלאך – סיבתם, שהם "רגליו", כפי שביארנו לגבי רב־משמעיות "רגל" (א,כח), גם הם נעלמים. כי פעולות השכלים הן נעלמות, ועקבותיהם אינן נודעות אלא לאחר אימון. וזאת משתי סיבות: מצדם, ומצדנו; כלומר חולשת השגתנו, וקושי השגת הנבדל מצד אמיתתו. אשר לדבריו "וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף", אבאר בפרק מיוחד (א,מט) לאיזה עניין יוחסה תנועת התעופה למלאכים.