מורה נבוכים — חלק א' 44

נוסח:אבן תיבון מקבילי (מודרני)

אהמונח עין שלוש משמעויות "עין" הוא מונח רב־משמעי. הוא שמו של מעיין המים: "עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר" (בראשית טז,ז). והוא שם העין הרואה: "עַיִן תַּחַת עַיִן" (שמות כא,כד). והוא שם ההשגחה. נאמר על ירמיה: "קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו" (ירמיהו לט,יב), משמעותו: השגח עליו. משמעות השגחה בזיקה לה' לפי ההשאלה הזו נאמר לגבי ה' בכל מקום. "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים" (מלכים־א ט,ג) – השגחתי וכוונתי, כפי שכבר אמרנו (א,לט4). "[אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ] תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" (דברים יא,יב) – השגחתו עליה. "עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטוֹת [בְּכָל הָאָרֶץ]" (זכריה ד,י; ושם: מְשׁוֹטְטִים) – השגחתו כוללת גם את כל מה שבארץ, כפי שיוזכר בפרקים שיבואו על ההשגחה (ג, ח-כד; נא-נד).

במשמעות ד: השגה שכלית אך אם מצטרף אל העיניים לשון ראיה או חזיה, כמו "[הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע] פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה" (דניאל ט,יח), "[ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ] עֵינָיו יֶחֱזוּ [עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם]" (תהילים יא,ד), משמעות הדבר הזה כולו היא השגה שכלית ולא השגה חושית, שהרי כל תחושה היא היפעלות והתרשמות, כידוע לך, והוא יתעלה פועל ולא נפעל, כפי שאבאר (א,נד-נה).

מורה נבוכים מ״ח, א׳

רמב"םד'תתצ"ח–ד'תתקס"ד (1138–1204)ראשונים

נוסח אבן תיבון

׳עין׳ – שם משתף. הוא שם עין המים: ״על עין המים במדבר״. והוא שם העין הרואה ״עין תחת עין״. והוא שם ההשגחה – אמר על ירמיה: ״קחנו ועיניך שים עליו״ – ענינו: שם השגחתך עליו. ולפי זאת ההשאלה נאמר בחק האלוה בכל מקום ״והיו עיני ולבי שם כל הימים״ – השגחתי וכונתי, כמו שהקדמנו; ״תמיד עיני יי אלהיך בה״ – השגחתו בה; ״עיני יי המה משוטטים״ – השגחתו כוללת בכל מה שבארץ גם כן, כמו שיוזכר בפרקים יבואו בהשגחה.

ראשונים4 מחברים

נרבוני

חלק א' 44 עיני ה' המה משוטטות וכו' השגחתו כוללת ואני חושב כי העינים השבעה המקיפים רמז לשבעה משרתים וזה מסכים עם ההשגחה ובאמת כי הכוכבים נראים כעינים כי כל הרגשה הפעלות כי הוא קבול דמות המוחש:

שם טוב

חלק א' 44 עין הוא שם משותף יאמר על עין המים, ויאמר על עין הרואה כמ"ש עין תחת עין, ויאמר על ההשגחה אמר על ירמיהו קחנו ועינך שים עליו ענינו על ההשגחה, ומזה המין עיני ה' המה משוטטות בכל הארץ, השגחתו הכוללת. והשבעה עינים הם שבעה כוכבי לכת או על השפע הרב הבא ממנו, צריך לעיין למה הקדים הרב עין המים לפני עין הרואה אחר שהעין נאמר ראשונה על עין הרואה, אבל דרך הרב בשתוף השמות להקדים השמות החמריים ואח"כ היותר דקים, ועין הרואה יש בה דקות מן הדקים למה שיראה חצי כדור השמים בעין ויפשיט הצורות מהחמרים ולכן הקדים עין המים לעין הרואה, וגם מפני כי עין המים נמצא בכתוב ראשון:

אברבנאל

חלק א' 44 עין שם משתתף הוא שם העין. הרב הביא בשם עין ג' שתופים. עין המים, ועין רואה, ובהשגחה. והנה הביא ראשונה עין המים קודם לעין הרואה, בהיות ההנחה הראשונה לעין על עין הרואה, לפי שדרכו הוא להקדים השתופים היותר חמריים לשתופים היותר דקות, ולכן הביא ראשונה עין המים שהוא יותר גס וחמרי, ואחריו עין הרואה, למה שיש בו מן הדקות, והפשטה מה (ר"ל קצת הפשטה) מן החמר. ודע שלא חשש הרב להביא שתופים אחרים בשם עין, כעין השמש, ועין הארץ, ועין הבגד, להיותם בלתי צריכים בענייניו. וזה הפרק רומז למה שבא במעשה בראשית ותפקחנה עיני שניהם וידעו, שהשגיחו במה שלא היו משגיחים קודם לזה, גם רומז לעין החשמל שנזכר במעשה מרכבה:

אפודי

חלק א' 44 עיני ה' המה משוטטות השגחתו הכוללת. והשבעה עינים הם שבעה כוכבי לכת, הרב לא הביא כל המשותפים הנאמר בעין הצריכים בפרק מעשה מרכבה, אלא שהרב מעיר על שזה השם משותף ויפורש כל מקום כפי ענינו הראוי לו, וזה הפרק רומז לענין הנאמר בבראשית באמרו ותפקחנה עיני שניהם וגו', עוד גם לאומרו כעין החשמל הנאמר במעשה מרכבה, צריך לתת טעם למה הקדים הרב עין המים לפני העין הרואה כי הנחתו הראשונה הוא עין הרואה, והטעם כי הקדים הרב בשתוף השמות להקדים השמות החומרים ואח"כ היותר דקים ופשוטים לפיכך הקדים עין המים כי עין הרואה יש בה מן הדקות כשיש בה קצת הפשטה מן החמר כי כבר יראה הרבה בכדור העין: