מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמורה נבוכים — חלק א' 4
אהמונחים ראה, הביט וחזה
פתיחה
דע ששלושת הביטויים "ראה" ו"הביט" ו"חזה" משמשים במובן של ראיית העין, ושלושתם הושאלו להשגת השכל.
בשתי משמעויות למונח ראה
לגבי "ראה" הדבר ידוע בקרב ההמון.
נאמר: "וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה" (בראשית כט,ב), וזו ראיית עין;
ונאמר "וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת" (קהלת א,טז), וזו השגה שכלית.
גובהשאלה הזאת כל לשון ראיה שנאמר לגבי ה' יתעלה, כגון דבריו "רָאִיתִי אֶת ה'" (מלכים־א כב,יט; דברי הימים־ב יח,יח), "וַיֵּרָא אֵלָיו ה'" (בראשית יח,א), "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב" (בראשית א,י ועוד), "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ" (שמות לג,יח), "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (שם,כד,י) – כל אלה השגה שכלית, לא ראיית עין כלל. משום שהעיניים אינן משיגות אלא גוף, וגם זה רק מכיוון אחד ורק חלק מן המקרים (=התכונות) שלו, כלומר צבע הגוף ותבניתו וכיוצא בזה, וכן הוא יתעלה אינו משיג על ידי אבר, כמו שיתבאר (א,מד; מו18,6).
דשתי משמעויות למונח הביט
וכיוצא בזה "הביט"
משמש במובן של הפניית העין אל דבר: "אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ" (בראשית יט,יז), "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו" (שם,כו), "וְנִבַּט לָאָרֶץ" (ישעיהו ה,ל).
והושאל לפניית הדעת והכוונתה לעיין בדבר כדי שתשיג אותו, והוא שנאמר: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב" (במדבר כג,כא), כי האָוֶן אינו נראה בעין. וכיוצא בזה דבריו: "וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה [עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה]" (שמות לג,ח), אמרו החכמים ז"ל שיש בו גם המשמעות הזו, ושזו הודעה על כך שהם עקבו אחרי מעשיו ודבריו והתבוננו בהם. במשמעות זו נאמר: "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה" (בראשית טו,ה), משום שזה היה במראה הנבואה. ובהשאלה זו כל לשון הבטה שנאמר לגבי האל יתעלה: "[כִּי יָרֵא] מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות ג,ו), "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט" (במדבר יב,ח), "וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא תוּכָל" (חבקוק א,יג).
השתי משמעויות למונח חזה
וכיוצא בזה "חזה"
חל על ראיית העין: "וְתַחַז בְּצִיּוֹן עֵינֵינוּ" (מיכה ד,יא).
והושאל להשגת הלב: "אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו א,א), "הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה" (בראשית טו,א). ובהשאלה זו נאמר "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים" (שמות כד,יא). דע זאת.