מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

אגרא דכלה — ביאורים על מדרשים, תרגומים ופירוש רש"י לפרשות בראשית נח ולך לך, ביאורי תרגום יונתן 8

אודכיר ד' במימריה. רצונו לתרץ דהוה ליה למימר ויזכר הויה (בראשית ח א) דהוא מדת הרחמים, על כן פירש דבאמת הוא הויה, רק שנזכר אלקי"ם להורות שנזכר במימריה, היינו על ידי ההיכל וכנ"ל:
אואעבר י"י רוח רחמין וכו'. עיין בהתחלת פרשת בראשית מה שפירשנו בדברי המתרגם:
דשום טוורא חד וכו' ותמן מתבניא וכו'. קבלה היתה בידו, ומשמיענו שהתורה לא דיברה מאמרה לריק, רק כולנו נוכל לידע מקומו אי':
חושדר ית יונתא דביית"א כו'. כוונתו לתרץ תיבת מאת"ו (בראשית ח ח), ופירש בו שהיו שני מיני יונים, יוני דדברא ויוני דבייתא, ע"כ יוני הבייתות היו אצלו ממש, כי מדוריהון עם בני נשא, על כן אמר מאת"ו:
יאדנסבתיה מן טוור משחא. כי שם הוא ארץ ישראל ולא גושמה ביום זעם (יחזקאל כב כד), דאם לא כן מהיכן לקחה, ולא סבירא ליה כמאן דאמר (ב"ר פל"ג ו') מגן עדן לקחה:
כהוא מדבחא דבנה אדם וכו'. מדלא כתיב באיזה מקום בנה המזבח (בראשית ח כ), כמו שנאמר באבות שסיים מקום המזבחות:
כואסיק ארבע על כו'. אפשר נפקא ליה מארבע ההי"ן "המיותרין "הבהמה "הטהורה "העוף "הטהור, דלא הוה ליה למיכתב כולן: