מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםבני יששכר — שבט 1
אבו ידובר מהות החדש וצירוף השם הנכבד המאיר ומזלו ושאר ענינים עפ"י ספר יצירה:
צירוף השם הנכבד המאיר בזה החדש הוא ה"י ו"ה ויוצא מר"ת הפסוק "המר "ימירנו "והיה "הוא ואי"ה ידובר בזה כמה ענינים:
בבספר יצירה המליך אות צ' בלעוטה וקשר לו כתר וכו' וצר בו דלי בעולם ושבט בשנה וקורקבן בנפש זו"נ ע"כ אמרו התוכניים הראשונים כי מזל דלי הוא מזל ישראל (הגם דקי"ל אין מזל לישראל היינו שישראל ע"י מעשיהן בתורה הופכין שפיטת המזל לכל אשר יחפצו אבל עכ"פ בתולדה יש להן מזל עיין בגמ' שבת) והנה י"ל דלבעבור זה דל"י הוא מזלו של ישראל. כי דלי עשוי לשאוב בו מי"ם וזה פעולתו. והנה הוא משמש אל המים ואין מים אלא תורה כמד"א הוי כל צמא לכו למים להורות על האמור דמזלו של ישראל הוא עבד משמש אל התורה והגם ששפיטת המזל מחייב באיזה אופן וכו' הנה עסק התורה ומצות יתהפך הכל לטוב ולכל אשר יחפוצו יטו את המזל כיון שמזלן הוא עבד משמש אל התורה. ותבין לפ"ז מה שדרשו רז"ל אצל העבד הנאמן של אברהם אבינו (שהוא היה הראשון ראש יחוסינו שהגביהו הקב"ה למעלה מן המזלות הנה עבדו זקן ביתו דרשו עליו בפסוק ובן משק ביתי היא דמשק אליעזר) דול"ה ומשקה מתורת רבו לאחרים ונרמז הדבר אצל העבד להורות על הנ"ל שע"כ מזל דל"י הוא מזלן של ישראל כי הדלי הוא עבד משמש אל המים זו תורה והעבד אין לו רצון בעצמו כ"א רצון האדון כמ"ש החסיד בחו"ה הבן הדבר:
גובזה יפתחו עיניך ותבין אשר העבד הנאמן הלזה כאשר שלחו אברהם (אשר הגביהו הקב"ה למעלה מן המזלות) להביא אשה ליצחק אשר מהזיווג הלזה תתיילד האומ' הקדושה אשר מזלה דל"י הוא המשמש אל המים זו תורה הנה העבד הלזה אשר הוא דול"ה ומשק' מתור"ת רבו מסמני' מילתי' ואמר והיה הנערה אשר אומר אלי' הטי נא כד"ך וכו' ואמרה שתה וכו' היא האשה אשר הוכיח י"י לבן אדוני כי זה הוא הסימן אשר ממנה יצאו האומה הקדושה אשר מזלה דל"י ובלה"ק יכונה כ"ד והוא עבד משועבד ומשמש אל המי' זו תורה הבן הדבר ברחב ידים:
דובאלה הדברים תמצא טוב טעם אשר משה רבינו בתחלת החודש הזה (מזלו דל"י מזלן של ישראל) התחיל לבאר את התורה בס' משנה תור' כדכתיב בעשתי עשר חדש באחד לחדש הואיל משה באר את התורה הזאת לאמ"ר לדורות אין מזל לישראל היינו שמזלן כפוף ומשועבד אל התורה ע"כ דייקא בחדש הזה אשר בו מזלן של ישראל הואיל משה באר את התורה הבן:
הותתבונן עוד יתרו הי' חכם גדול בכל חכמ' האיצטגנינו' וחכמת המזלות כמ"ש רז"ל שאמר עתה ידעתי כי גדול י"י מכל האלקים כי הוא היה בקי בכל ענייני העבודות של הככבים ומזלות להוריד כוחותיהן ואמר ע"ז עתה ידעתי כי גדול י"י וכו' ע"כ יתרו שהיה חכם גדול בכל זה כשאמרו לו בנותיו איש מצרי הצילנו וכו' וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן הבין הענין שהוא מבני ישראל אשר מזלן דל"י והוא משמש אל המים ע"כ א"ל למה זה עזבתן את האי"ש אי"ש בגימטריא שב"ט וגם בלעם הרשע רמז בדבר יזל מים מדלי"ו וזרעו במי"ם רבים. הבן:
ודלי במילואו כזה דל"ת למ"ד יו"ד בגימ' ח' פעמים גלג"ל היינו ז' ככבי לכ"ת והגלגל השמיני אשר קבועין בו הככבים כולן בטלין משפיטתן נגד מילוי הדלי היינו המי"ם זו תור"ה גם הניקוד של צירוף השם הנכבד המאיר בחדש ההוא בגימ' גלג"ל:
זועמך כולם צדיקי"ם כיון שמזל"ן גם בעוה"ז הוא מזל הנברא ע"י אות צ' והוא יהי' סימן הגאול' לעתיד ב"ב צמ"ח צדי"ק כידוע מרז"ל והוא בעת אשר יתרומם קרנן ומזלן של ישראל לעד:
חהחדש הזה עפ"י סדר הדגלים הנ' הוא מיוחס לשבט אש"ר אשר כתיב בי' מאשר שמנה לחמו וכו' וכתיב בי' וטובל בשמן רגלו כי השמ"ן זית הי' הרב' בחלקו וכ"מ ששמן זית מצוי שם החכמה מצוי' כמד"א וישלח יואב תקועה (תקוע' אלפא לשמן) ויקח משם אשה חכמ"ה כיון דהמזל של החדש הזה הוא מזל דל"י הוא מזלן של ישראל והוא עבד משמש משועבד אל המי"ם זו תורה היא עיקר החכמה אוריית' מחכמה נפקת בראשי"ת בחוכמת"א ע"כ מיוחס החדש הזה לשבט אשר אשר בחלקו השמן זי"ת המסוגל לחכמ':