מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםבני מחשבה טובה — סדר אמצעי ויסוד החברה 2
אוְהִנֵּה לְפִי הָאֱמֶת, עֲבוֹדַת הַמַּחֲשָׁבָה צְרִיכָה לְהַתְחִיל מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, מִתְּחִלָּה יְטַהֵר אֶת גּוּפוֹ, וְאָז מַחֲשַׁבְתּוֹ מִמֵּילָא תִּטָּהֵר וְתִתְחַזֵּק, וְלֹא שֶׁיַּתְחִיל הָאָדָם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בָּרִאשׁוֹנָה.
באֲבָל בְּדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִתְחִילוּ בַּעֲבוֹדַת וְטַהֲרַת הַגּוּף גְּמָרוּהָ וְטִהֲרוּהָ, וּבָאוּ גַּם לַעֲבוֹדַת וְשִׁכְלוּל הַמַּחֲשָׁבָה מִתּוֹךְ גּוּף כָּפוּף לִקְדֻשָּׁה, הָיָה זֶה הַדֶּרֶךְ הַיּוֹתֵר טוֹב לַמְּכֻוָּן.
גלֹא כֵן עַתָּה בַּדּוֹר שֶׁל עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, דּוֹר נָמוּךְ, דּוֹר שֶׁל עֲקֵבָיִּים, וְגַם חֻלְשַׁת הַגּוּף גּוֹרֶמֶת הַרְבֵּה לַהֶעְדֵּר הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁיּוּכַל הָאִישׁ לִמְשֹׁל עַל עַצְמוֹ וְעַל גּוּפוֹ, וְכַאֲשֶׁר מַתְחִיל עַתָּה אֶת עֲבוֹדָתוֹ בְּגוּפוֹ לְזַכְּכוֹ וּלְקַדְּשׁוֹ, זוֹ וְזוֹ לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ. לֹא שֶׁהַגּוּף יִטְהַר, וּמִכָּל שֶׁכֵּן הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלֹּא נָגַע וְלֹא נִסָּה לְזַכּוֹתָהּ וּלְחַזְּקָהּ, שֶׁנִּשְׁאֲרָה בִּנְמִיכוּתָהּ, חֲשֵׁכָה, מְאוּסָה וּמְפֻגֶּלֶת.
דלָכֵן צְרִיכִים לְהַתְחִיל אֶת הָעֲבוֹדָה בְּמַחֲשָׁבָה.
הוּלְתַכְלִית זוֹ קָרָאנוּ אֶת חֶבְרָתֵנוּ "בְּנֵי מַחֲשָׁבָה טוֹבָה" כִּשְׁמָהּ כֵּן הִיא, לְחַזֵּק וּלְגַלּוֹת מַחֲשָׁבָה טוֹבָה בָּנוּ, לְשַׁכְללָה וּלְהרְחִיבָהּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה דַּקָּה מִן הַדַּקָּה, הֶאָרָה עוֹבֶרֶת לְנִיצוֹץ שֶׁמִּתְכַּבֶּה בִּמְהֵרָה, רַק זַכָּה וַחֲזָקָה עַד שֶׁאֶת כָּל הַגּוּף תַּכְנִיעַ וְכָל חוּשָׁיו תְּבַטֵּל תַּחְתֶּיהָ, הִיא תִּתְרָאֶה וְהִיא תִּמְשֹׁל בָּאָדָם.
וכִּי הַאִם כָּל אִישׁ מִתְקַדֵּשׁ כָּל גּוּפוֹ פִּתְאוֹם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּתְקִיעוֹת אוֹ בְּיוֹם כִּפּוּר? וְכֵיוָן שֶׁרוֹאִים שֶׁגַּם אֶת הַגּוּף שֶׁלֹּא נִתְקַדֵּשׁ יְכוֹלָה הַמַּחֲשָׁבָה הַחֲזָקָה לְהַכְנִיעוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ.
זלָמָּה זֶה נַעֲזֹב אֶת הַמַּחֲשָׁבָה עִם רוּחַ גְּבוּרָתָהּ לִישֹׁן וְלֵרָקֵב בְּעַצְלוּתָהּ בְּקִרְבֵּנוּ?