מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

בני מחשבה טובה — סדר אמצעי ויסוד החברה 3

אשִׁכְלוּל שִׁטּוּחַ וְחִזּוּק הַמַּחֲשָׁבָה, זֶהוּ יְסוֹד חֶבְרָתֵנוּ וְעִקַּר הָאֶמְצָעִי שֶׁעַל יָדָהּ נוּכַל לְהִתְקַשֵּׁר בַּעֲבוֹדָה. לֹא בִּבְחִינַת בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם אֶלָּא כְּבֵן שֶׁמַּרְגִּישׁ אֶת קְרֵבוּתוֹ שֶׁל אָבִיו. וְאֶת הַשִּׂיחַ שֶׁבֵּין אָבִיו אֵלָיו.
בוְהִנֵּה כָּל עִקָּר קֻשְׁיַת וְכֹבֶד הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהָאִישׁ לְחַזְּקָהּ לִבְלִי לְהַרְפּוֹתָהּ הִיא מב' סִבּוֹת:
גא) הֶעְדֵּר הִתְעוֹרְרוּת בֵּין הִתְלַהֲבוּת שֶׁל שִׂמְחָה וּבֵין שֶׁל שְׁבִירַת הַלֵּב, כִּי בְּכָל שָׁעָה שֶׁאִישׁ יִשְׂרָאֵל מִטַּהֵר מִתְלַהֵב, וַאֲפִלּוּ בִּמְעַט הִתְעוֹרְרוּת כְּבָר מַחֲשַׁבְתּוֹ יוֹתֵר חֲזָקָה הִיא טְהוֹרָה וּלְעֵלָּא מִצִּיּוּרֵי גּוּפוֹ וְדִמְיוֹנוֹ הִיא, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְעֵיל מִן יוֹם הַכִּפּוּרִים.
דרַק כְּשֶׁלִּבּוֹ וּמוֹחוֹ מְטֻמְטָמִים חֲסֵרָה לוֹ מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה שֶׁאֵינָהּ גּוּפָנִית, וּבְיוֹתֵר כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת ח"ו. שֶׁאֵין זֹאת שְׁבִירַת וּמְרִירַת הַלֵּב רַק מִין העדֶר וְטִמְטוּם כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּשֵׁם הָרַב זצללה"ה וּכְמוֹ שֶׁמַּרְגִּישׁ הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁבְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלִּבּוֹ נִשְׁבַּר אַדְּרַבָּא לִבּוֹ וּמוֹחוֹ פְּתוּחִים, וּבְכָל הַשָּׁנָה שח"ו הוּא בְּעַצְבוּת נוֹפֵל הוּא בְּאֵין לֵב וּבְאֵין מַחֲשָׁבָה.
הב) וְעוֹד חִסָּרוֹן יֵשׁ בּוֹ וְהוּא מוּם טִבְעִי שֶׁאֵין לוֹ בִּכְלַל מַחֲשָׁבָה חֲזָקָה, וַהֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְבַעַל שֵׂכֶל קָטָן חַדֵּשׁ־דְּבַר־חָכְמָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ מִפְּנֵי מוּם טִבְעִי זֶה שֶׁשִּׂכְלוֹ קָטָן, וּמִפְּנֵי חִסָּרוֹן טִבְעִי זֶה לֹא דַּי שֶׁגַּם בִּשְׁעַת הַהִתְעוֹרְרוּת אַף שֶׁמַּחֲשַׁבְתּוֹ מִתְעוֹרֶרֶת וּמִתְחַזֶּקֶת אֵינָהּ חֲזָקָה כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת, וְהִיא רַק כְּעֵין בַּעַל שֵׂכֶל הַקָּטָן שגם כן מַחְזִיק לִפְעָמִים אֶת שִׂכְלוֹ לְהָבִין אֵיזֶה דְּבַר חָכְמָה כַּהֲבָנָתוֹ הַמְּעוּטָה, אֶלָּא שֶׁכָּל מַחְשַׁבְתּוֹ הוּא רַק בִּשְׁעַת הַהִתְעוֹרְרוּת לְבַד וְאַחַר כָּךְ שׁוּב נֶעְדֶּרֶת מִמֶּנּוּ.
וכְּלוֹמַר הָאִישׁ בַּעַל מַחֲשָׁבָה חֲזָקָה אָז בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְעוֹרֵר וּמִתְלַהֵב מַחֲשַׁבְתּוֹ מִתְחַזֶּקֶת וּבָרָה וְרוֹאֶה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ וּבְדִמְיוֹנוֹ דִּמְיוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי נְבִיאִים, אֶת ה' ית' וְכִסֵּא כְּבוֹדוֹ, כָּל אֶחָד לְפִי מַצָּבוֹ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר כָּךְ אַחַר הִתְלַהֲבוּתוֹ יָכוֹל לֶאֱחֹז בְּמַחְשַׁבְתּוֹ הַקְּדוּמָה לִבְלִי לְהַרְפּוֹתָהּ, לְצַיֵּר לוֹ גַּם עַתָּה אֶת כְּבוֹדוֹ ית' אֲשֶׁר לְפָנָיו, וּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה זוֹ שֶׁאוֹחֵז יָכוֹל לְעוֹרְרוֹ שׁוּב גַּם הִתְלַהֲבוּתוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה שֶׁמַּכְשִׁיר אֶת עַצְמוֹ.
זמַה שֶׁאֵין כֵּן בַּעַל הַמּוּם בְּלֹא מַחֲשָׁבָה, כָּל מַחְשַׁבְתּוֹ גַּם בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְעוֹרֵר וּמִתְלַהֵב הוּא רַק נִיצוֹץ כְּמוֹ שֵׂכֶל הַטִּפֵּשׁ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בַּעֲבוּר הִתְלַהֲבוּתוֹ נֶעְדֶּרֶת מִמֶּנּוּ כָּל מִין מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, וְרַק מִדִּבְרֵי הָעוֹלָם כְּמוֹ מִלֶּחֶם וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה וּמִסְחָר וכו' יָכוֹל לַחְשֹׁב וְלֹא יוֹתֵר, לָכֵן כָּל הִתְלַהֲבוּתוֹ הוּא רַק דָּבָר שֶׁבָּא מִמֵּילָא כְּשֶׁבָּא לְמָשָׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹ אֵיזֶה זְמַן וְעִידָּן עִלָּאָה מִתְעוֹרֵר, אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדוֹ לְעוֹרֵר אֶת הִתְלַהֲבוּתוֹ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ וּלְהַעֲלוֹת אֶת עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ.