מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהשפעה; הלימוד המרכזי של הקבלה — מאמרי בעל הסולם עם פירוש הרב גוטליב, הערבות 21
בכא. ואלה הם דברי רבי אלעזר בר"ש (בן רבי שמעון) באמרו: "העולם נידון אחר רובו" וכו'. שכוונתו על תפקיד האומה הישראלית, להכשיר את העולם להזדככות מסוימת, עד שיהיו ראויים לקבל עליהם את עבודתו ית' לא פחות משהיו ישראל עצמם ראויים בעת קבלת התורה. שזהו נקרא בלשון חז"ל שכבר השיגו רוב זכויות, באופן שהמה מכריעים על כף החובה שהיא האהבה עצמית המזוהמת.
גומובן, שאם הכף של הזכויות שהיא ההבנה הגבוהה בטיב אהבת זולתו היא רבה ועולה על כף החובה המזוהמת, נעשים [בני העולם] מוכשרים להכרעה ולהסכמה, ולומר "נעשה ונשמע" כמו שאמרו ישראל. משא"כ קודם זה, דהיינו בטרם שזוכים לרוב זכויות, אז ודאי האהבה עצמית מכריעה שימאנו לקבל עולו ית'.
החלקו של האדם הפרטי
וזה אמרו: "עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות". כלומר, כי סוף סוף מצטרף חלקו הפרטי של היחיד מישראל בשיעור ההכרעה הסופית. כמו השוקל שומשומין ומוסיף והולך על כף המאזנים אחד אחד עד שגומר ההכרעה, הרי ודאי כל אחד נותן חלקו בהכרעה זו, שבלעדיו היתה ההכרעה בלתי נגמרת – על דרך זו אומר על מעשה היחיד מישראל, שהוא מכריע את כל העולם כולו לכף זכות. כי בזמן שנגמר הדבר והוכרעה כף הזכות של העולם כולו, הרי לכל יחיד ויחיד חלק בהכרעה הזו, שלולא מעשיו היתה ההכרעה חסרה.
ווהנך מוצא אשר ר' אלעזר בר"ש אינו חולק על המאמר חז"ל שכל ישראל ערבים זה לזה, אלא ר' אלעזר בר"ש מדבר לענין התיקון של כל העולם העתיד לבוא, וחז"ל מדברים בהווה, אשר רק ישראל בלבד קיבלו עליהם את התורה.