מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהשפעה; הלימוד המרכזי של הקבלה — מאמרי בעל הסולם עם פירוש הרב גוטליב, הערבות 22
בכב. וזהו שמסתייע ר' אלעזר בר"ש מהמקרא "וחוטא אחד יאבד טובה הרבה". כי כבר נתבאר (מאמר מתן תורה אות יג) אשר הרגש ההתפעלות המגיע לאדם בעסק המצוות בין אדם למקום, הוא שווה לגמרי עם הרגש ההתפעלות המגיע לו בעת עסק המצוות שבין אדם לחברו.
גכי כל המצוות מחויב לעשותם לשמה, בלי שום תקוה של אהבה עצמית, כלומר שאין שום הארה ותקווה חוזרת אליו על ידי טרחתו זו מתשלום גמול או כבוד וכדומה. אשר כאן בנקודה הגבוהה הזאת מתחברים אהבת ה' ואהבת חברו לאחת ממש, כנ"ל.
הנמצא ש[העושה מצוה אחת] הוא פועל בזה שיעור מסוים של התקדמות בהסולם של אהבת זולתו בכל בני העולם בכללם. כי מדרגה זו שאותו היחיד גרם במעשיו, אם מידה גדולה או מידה קטנה, סוף סוף נמצאת מצטרפת לעתיד בהכרעת העולם לכף זכות. כי גם חלקו הוכנס ומצטרף שם להכרעה כנ"ל (אות כא), עיין שם היטב במשל של שוקל שומשמין.
ט[וכן הוא] בעושה עבירה אחת, שמשמעותה שלא יכול להתגבר ולכבוש את האהבה עצמית המזוהמת, ועל כן פורץ בגנבה וכדומה – שנמצא מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה. כי בגילוי זוהמתה של אהבה עצמית, הרי הטבע השפל של הבריאה חוזר ומתחזק, ונמצא שהוא גורע שיעור מסוים מתוך ההכרעה לכף זכות הסופית. בדומה כמו שאחד חוזר ונוטל מן כף המאזנים אותו השומשום היחיד שחברו הניח שם, שנמצא אשר בשיעור זה חוזר ומגביה מעט את הכף של חובה למעלה, ונמצא שהוא מחזיר את העולם אחורנית. וזה אמרו: "וחוטא אחד יאבד טובה הרבה", שבשביל שלא יכול להתאפק על תאוותו הקטנטנה, גורם לדחיפה אחורנית לרוחניותו של העולם כולו.