מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

השפעה; הלימוד המרכזי של הקבלה — מאמרי בעל הסולם עם פירוש הרב גוטליב, הערבות 23

בסיבת הבחירה בעם ישראל כג. בדברים הללו מתבאר היטב מה שעמדנו לעיל (אות ה), במה שניתנה התורה ביחוד אל גזע האומה הישראלית. כי זהו ודאי, ואין כאן ב' דעות בדבר, אשר דבר תכלית הבריאה מוטלת על כל מין האנושי יחד: שחור כלבן כצהוב, בלי שום הפרש מעיקרה. אולם מתוך ירידתו של טבע הבריות עד לדיוטא התחתונה, כמבואר לעיל שהוא ענין האהבה עצמית השולטת שליטה בלי מצרים על כל האנושות, לא היה שום דרך ומבוא לבוא במשא ומתן עמהם ולהבינם שיכריעו ויסכימו לקבל על עצמם, אפילו בהבטחה בעלמא, לצאת ממסגרתם הצרה אל העולם הרחב של אהבת זולתו.
גמלבד האומה הישראלית, אשר מכוח שהקדים להם השעבוד למלכות הפראית של מצרים ארבע מאות שנה ביסורין גדולים ונוראים, ונודעו דברי חז"ל שאמרו (ברכות ה, א): "מה מלח ממתק את הבשר כן יסורין ממרקין עונותיו של אדם", דהיינו שמביאין אל הגוף הזדככות גדולה. ונוסף על זה שהזדככות אבותיהם הק' עמדה להם כנ"ל (אות טז), שזהו העיקר, כמו שמעידים על זה כמה מקראות שבתורה.
חמכוח ב' הקדמות האלו נעשו אז מוכשרים לדבר הזה. דעל כן מכנה אותם הכתוב בעת ההיא בלשון יחיד, כמ"ש (שמות יט, ב): "ויחן שם ישראל נגד ההר", ופירשו חז"ל (רש"י שם, ע"פ מכילתא): "כאיש אחד בלב אחד". מפני שכל יחיד ויחיד מהאומה סילק את עצמו לגמרי מאהבה עצמית, וכל מגמתו היתה רק להועיל לחברו, כמו שהוכחנו לעיל (אות טז) במשמעות המצוה של "ואהבת לרעך כמוך", עיין שם היטב – נמצא שנתלכדו יחד כל היחידים שבאומה ונעשו ללב אחד ולאיש אחד, כי רק אז הוכשרו לקבלת התורה כמבואר.