מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםליקוטי תפילות — חלק ב 51
א[עַל־פִּי תּוֹרָה מ"ד - הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם]
תְּהִלַּת יְהֹוָה יְדַבֵּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ. חַסְדֵּי יְהֹוָה עוֹלָם אָשִׁירָה, לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי.
ברִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בְּךָ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה תָּמִיד, וְלֹא יַעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם כְּפִירָה וְסָפֵק וּבִלְבּוּל בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה.
גוְאֶהְיֶה רָגִיל תָּמִיד לוֹמַר הָאֱמוּנָה בְּפִי בְּפֵרוּשׁ, לְדַבֵּר בְּכָל עֵת בְּפֶה מָלֵא שֶׁאֲנִי מַאֲמִין בְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ שֶׁאַתָּה הוּא יָחִיד קַדְמוֹן בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית, וּבִרְצוֹנְךָ בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר,
דוְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַנְהִיג וּמַשְׁגִּיחַ בְּעוֹלָמְךָ כִּרְצוֹנֶךָ, וְאַתָּה עָתִיד לְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמֶךָ,
הוְאַתָּה נָתַתָּ לָנוּ תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ, וְעַל־יָדוֹ בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ,
ווְנָתַתָּ לָנוּ נְבִיאִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְתַנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְכָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
זרַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְחַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁכָּל חַיּוּתֵנוּ וּמְגַמָּתֵנוּ הוּא רַק הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה, וְהוּא יְסוֹד כָּל הָעוֹלָמוֹת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה,
חוּבִפְרַט אָנֹכִי הַפָּגוּם אֲשֶׁר בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים קִלְקַלְתִּי כְּמוֹ שֶׁקִּלְקַלְתִּי, וְכָל חַיּוּתִי וְתִקְוָתִי הוּא רַק הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה:
טרַחֵם רַחֵם מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם רַחֵם חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח. חוּס וַחֲמֹל עָלַי וְזַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה חֲזָקָה כָּזֹאת בְּכָל עֵת וָרֶגַע, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם,
יכִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גֹּדֶל כֹּחַ אֲמִתַּת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ לְהוֹצִיא גַם אוֹתִי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת וְהָעִנְיָנִים שֶׁיָּרַדְתִּי לְשָׁם עַל־יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים.
יארִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּינוּ וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ, תֶּן לִי עֵצָה שְׁלֵמָה עַתָּה בִּמְקוֹמִי בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַתְחִיל לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה.
יבזַכֵּנִי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בֶּאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ בְּכָל עֵת, וְלִהְיוֹת סָמוּךְ וְקָרוֹב אֵלֶיךָ תָמִיד בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת וְהַדַּרְגּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם,
יגכִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ וּבְכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתֶּךָ, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וְאַתָּה מְמַלֵּא כָל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִמְּךָ, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא:
ידאָיוֹם וְנוֹרָא, תֶּן לִי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, תֶּן לִי אֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה בֶּאֱמֶת, תֶּן לִי אֱמוּנָה כָּזֹאת שֶׁיִּהְיֶה לָהּ כֹּחַ לְהַחֲיוֹת אוֹתִי בְּכָל עֵת בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי,
טובְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה תָּמִיד לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְהִתְדַבֵּק בְּךָ תָמִיד בְּכָל (מִכָּל) הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם,
טזעַד שֶׁאֶזְכֶּה חִישׁ קַל מְהֵרָה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וּלְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁקִּלְקַלְתִּי, וְלָא אֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵאִתְּךָ בַּעַל הָרַחֲמִים זֶה כַּמָּה וְכַמָּה.
יזרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹנִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי, אָבִי גוֹאֲלִי וּפוֹדִי, צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי, הֲלֹא אַתָּה יוֹדֵעַ בְּעַצְמְךָ עֹצֶם רַחֲמֶיךָ וְאַהֲבָתְךָ אֵלַי, וְכַמָּה נִפְלָאוֹת וְנִסִּים וְטוֹבוֹת בְּלִי שִׁעוּר עָשִׂיתָ עִמָּדִי,
יחוְאֵיךְ תּוּכַל לְהִתְאַפֵּק כָּל־כָּךְ מִלַּעֲזוֹר וּמִלְּהוֹשִׁיעַ לִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה לְגָאֳלֵנִי גְאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָלוּת, שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת, הֲלֹא אֵין דָּבָר נִמְנַע מִמֶּךָּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הֲיִפָּלֵא מֵיהֹוָה דָּבָר.
יטרַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, וְאַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִן הָאֱמוּנָה לְעוֹלָם, וְאַל תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲטָאַי וְאַל תִּגְמְלֵנִי כְּמִפְעָלַי,
כרַק תְּחָנֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וּתְחַזְּקֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, וְאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת לְדַבֵּר וּלְהוֹדִיעַ הָאֱמוּנָה בְּפִי,
כאעַד שֶׁאֶזְכֶּה לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב עַל־יְדֵי־זֶה אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים.
כבוְזַכֵּנִי לֵילֵךְ וּלְהִתְנַהֵג בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם כְּלָל, וְלֹא אֲדַקְדֵּק יוֹתֵר מִדַּאי בְּחוּמְרוֹת יְתֵרוֹת (שֶׁקּוֹרִין: אִיבֶּר טְרַאכְטִין). שֶׁאֵינָם כִּרְצוֹנְךָ, וְלֹא אֶחְשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת יְתֵרוֹת.
כגרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַּפָּי, עֲזוֹר עֲזוֹר, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, הוֹשִׁיעֵנִי עַל־כָּל־פָּנִים מֵעַתָּה אַחֲרֵי שֶׁלֹּא זָכִיתִי לְהִוָּשַׁע בֶּאֱמֶת (בִּשְׁלֵמוּת) עַד הֵנָּה,
כדרַחֵם עָלַי מֵעַתָּה בַּעַל הָרַחֲמִים בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת. אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשֶׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי, אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי.
כהעָזְרֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ, הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן רַחֲמֶיךָ לְמַעַן חֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁאֵינָם תַּמִּים וְאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: חַסְדֵּי יְהֹוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.
כוכִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ. קוּמָה עֶזְרָתָה לָנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ.
כזיִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי: