מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםליקוטי תפילות — חלק ב 52
א[עַל־פִּי תּוֹרָה נ"ו - כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ מָקוֹם כְּלָל]
מִי לִי בַשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ. כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם.
ברִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹן כֹּל, אֲשֶׁר בְּכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתֶּךָ, כִּי אַתָּה מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמֶךָ.
גרַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתֵן לִי בֶּאֱמֶת לֵב כָּשֵׁר וְטָהוֹר לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ,
דלֵב יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לִבִּי מִשְׁכַּן כְּבוֹדְךָ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ לִבִּי שְׁכִינַת כְּבוֹדְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַשּׁוֹכֵן בְּתוֹךְ לְבָבוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ,
הכְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.
ווְעִקָּר הָאֱלָהוּת הוּא בָּלֵב כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם.
זרַחֵם עָלַי וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי שֶׁיִּהְיֶה לִבִּי מָלֵא מֵאֱלָהוּתְךָ עַד שֶׁלֹּא יוּכַל שׁוּם מָקוֹם בָּעוֹלָם לְבַלְבֵּל וְלִמְנוֹעַ אוֹתִי מֵעֲבוֹדָתֶךָ וּמִיִּרְאָתֶךָ,
חרַק אֶזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ וְלִמְצוֹא אוֹתְךָ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל דַּרְגָא וְדַרְגָא שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנָּךְ.
טזַכֵּנִי לִהְיוֹת נִכְלַל בְּךָ בְּכָל לְבָבִי בֶּאֱמֶת עַד שֶׁאֶהְיֶה גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ,
יעַד שֶׁכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם יִהְיוּ בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין נֶגְדִּי בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ לְבַלְבֵּל אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה,
יארַק אוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתְךָ וְלִמְצוֹא אוֹתְךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.
יבוְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת וָעֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן כָּל הַטִּלְטוּלִים וּנְסִיעוֹת לִדְרָכִים שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל עַל־פִּי רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, עַל־פִּי יְהֹוָה אֶחֱנֶה בְּבֵיתִי, וְעַל־פִּי יְהֹוָה אֶסַּע כָּל נְסִיעָה וּנְסִיעָה.
יגוְכָל סֵדֶר הַנְהָגַת הַנְּסִיעָה וְהַחֲנִיָּה בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וּבִפְרָטֵי פְרָטִיּוּת יִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, וּבְכָל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁאָבוֹא לְשָׁם בַּחֲנִיָּה וּבַנְּסִיעָה כְּפִי רְצוֹנְךָ,
ידאֶזְכֶּה לִמְצוֹא שָׁם אֱלָהוּתְךָ בֶּאֱמֶת וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְהִתְדַבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת,
טווְאַל יְבַלְבֵּל אוֹתִי שׁוּם מָקוֹם שֶׁבָּעוֹלָם מֵעֲבוֹדָתֶךָ וּמִיִּרְאָתֶךָ, רַק אֶהְיֶה סָמוּךְ וְקָרוֹב וְדָבוּק אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל דַּרְגָא וְדַרְגָא שֶׁבָּעוֹלָם.
טזרַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, כִּי צְרָכַי מְרֻבִּים מְאֹד וְדַעְתִּי קְצָרָה מְאֹד לְבָאֵר חֵלֶק אֶלֶף וּרְבָבָה מֵהֶם.
יזרַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, טַהֵר לִבִּי לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ, לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי,
יחיִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי, אָמֵן: