מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מי השלוח — חלק ב, ליקוטי הש"ס, מסכת ברכות 6

אאמר אבין בר רב אדא אמר ר' יצחק כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקב"ה משאיל בו. היינו שנותן השי"ת בלב אחד לשאול בו, ולכן לא נאמר הקב"ה שואל בו רק משאיל בו.
בכל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו. והיינו שיתפלל שהישועה שחסר לו ישפיע השי"ת לכל העולם, ולא יתפלל רק על עצמו כי זה נקרא צרת עין, רק יתפלל שכל העולם יקבלו בענין הזה השפעת טובה, וזה אלהי אברהם בעזרו כי כענין זה היה תפלת אברהם כדאיתא במדרש (רבה וירא נ"ג,ח') הרבה עקרות נפקדו עמה ובאמת היה הכל על ידי תפלת אברהם ע"ה, רק בעיני העולם היה נעלם כמו שנתבאר בחלק ראשון (על פסוק כל השומע יצחק לי בפרשת וירא).
גמאי כרום זלות לבני אדם א"ל אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן. ביאור בזה הבעש"ט ז"ל אלו דברים הם דיבורים שהם עומדים ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלים בהם, וזהו כרום זלות לבני אדם שהתפלה עושה פעולתה אף שאינו ניכר כלום בעולם הזה.