מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שני לוחות הברית — תולדות אדם, בית עיר חומה

אומזה נבין היטב מה שנעלם מעיני החוקרים במה שחקרו בענין שינוי רצון ח"ו בהשם יתברך, הקב"ה גוזר גזירה ואח"כ בתשובה תפלה וצדקה נשתנה לטובה, וכן לפעמים נשתנה מטובה לרעה. אבל הם בחשיכה יתהלכו, כי אין שום שינוי חס ושלום, רק הכל אחדות ענין רצון אחד, כי אילו היה השכר והעונש הסכמיי, אז היה ח"ו נראה כשינוי מרוצה לרוצה, כי עתה הסכים כך, ועתה מסכים כך. אמנם ענין הרצון היה סוד גילוי האצילות הכוללים כל ההפכיים לפי התעוררות המתעוררים, כן ממשיך בעצם ובטבע הענין אם מקדש עצמו מלמטה, מקדשין אותו מלמעלה בטבע הענין שהתעורר. ואם מטמא את עצמו, מטמאין אותו מלמעלה בטבע הענין שהתעורר. ואם אחר כך מתעורר ומשליך מעליו גלוליו ומדביק בקדושה, נמצא בטבע נתקדש. ולא נשתנה הרצון של מעלה, כי אדרבה כך הואצל הרצון, והכל צפוי והרשות נתונה:
בוכן ענין מה שאמרו (ע"ז ג, ב) הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים. זה דרך לשון בני אדם, אבל הענין הוא בעצם כפי בחירת האדם, כך מתעורר. וכן כמה פסוקים לדין ( דברים יא, יז) וחרה אף ה' בכם וגו', וכן הרבה, אין הענין התפעלות ח"ו, כמו בבן אדם שעתה היה מרוצה ולסיבת בעלי מרי נגדו נתקצף. רק זה בבחירתו, התעורר על עצמו החרון אף ושרשו הכלול ברצון הגוף:
גהגה"ה וכן ענין הא דאמרו רז"ל (תענית ד, א) האי תלמיד חכם דרתח אורייתא הוא דרתח כו', רצו לומר אם התלמיד חכם מתרגז, ח"ו שמתרגז בהתלבשות הרוגז, רק אורייתא כלומר עושה דין תורה, על דרך משל שדנו ד' מיתות, וכי עשו בשנאה וברוגז חס ושלום, רק עשו דין תורה וק"ל, עד כאן הגה"ה:
דוכן לענין ברכה (דברים יא, יד) ונתתי וגו', לא השתנותם, רק התעוררות השפע הטוב במעשה טוב זה, כי הרצון הקדום כולל ההפכיים. וכן קול גדול ולא יסף במתן תורה, שהיא גילוי אצילות היה ג"כ זה הקול כלול ממ"ט פנים טמא וטהור ואסור ומותר וחייב וזכאי, כאשר הארכתי למעלה (בתחילת בית חכמה (ג)) :
העל פי הענין שכתבתי, הנני אכנס באימה וביראה ברתת ובזיע לשער בית הבחירה :