מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שני לוחות הברית — תורה שבכתב, ספר ויקרא, נר מצוה, קדושים

ארי"ג מצות יראת אב ואם, שנאמר (ויקרא יט, ג) איש אמו ואביו תיראו.
ברי"ד שלא לפנות אחר עבודה זרה במחשבה או בדיבור ולא אפילו בראייה לבד, שנאמר (שם ד) אל תפנו אל האלילים.
גרט"ו שלא לעשות עבודה זרה למי שיעבדה בין לעצמו בין לזולתו ואפילו יהיה המצווה לעשותו גוי, שנאמר (שם) ואלהי מסיכה לא תעשו לכם לא תעשו לאחרים ולא אחרים לכם.
דרי"ו שלא לאכול נותר, שנאמר (שם ז) והנותר עד יום הג' וכו'.
הרי"ז שלא לכלות פאת שדה.
ורי"ח שלא לקחת שבלים הנופלים בשעת הקציר רק יעזוב אותם לעניים, שנאמר (שם ט) ולקט קצירך לא תלקט.
זרי"ט שלא לכלות פאת הכרם, שנאמר (שם י) וכרמך לא תעולל.
חר"ך שלא ילקוט פרט הכרם, שנאמר (שם) ופרט כרמך לא תלקט.
טרכ"א מצוה להניח פיאה מהתבואה לעני ולגר.
ירכ"ב מצוה להניח הלקט לעניים כו'.
יארכ"ג להניח פאת הכרם לעניים כו'.
יברכ"ד להניח פרט הכרם לעניים.
יגרכ"ה שלא לגנוב ממון, שנאמר (שם יא) לא תגנבו.
ידרכ"ו שלא נכחש במה שהופקד בידינו, שנאמר (שם) לא תכחשו.
טורכ"ז שלא לשבע על ההכחשה, ואם נשבע עובר עוד בלאו ולא תכחשו.
טזרכ"ח לא תשבעו בשמי לשקר. זה הכתוב מזהיר על שבועות ביטוי.
יזרכ"ט לא תעשוק זהו הכובש שכר שכיר.
יחר"ל ולא תגזול.
יטרל"א לא תלין פעולת שכיר.
כרל"ב שלא לקלל אחד מישראל ואעפ"י שאינו שומע הקללה, שנאמר (שם יד) לא תקלל חרש.
כארל"ג שלא להכשיל תם, דהיינו לסומא בדבר ליתן לו עצה שאינו הוגנת שנאמר (שם) ולפני עור לא תתן מכשול.
כברל"ד לא תעשו עול במשפט.
כגרל"ה לא תהדר פני גדול.
כדרל"ו מצות עשה בצדק תשפוט עמיתך.
כהרל"ז לא תלך רכיל.
כורל"ח לא תעמוד על דם רעך.
כזרל"ט לא תשנא אחיך בלבבך.
כחר"מ מצוה הוכחה שנאמר (שם יז) הוכח תוכיח את עמיתך.
כטרמ"א שלא לבייש אחד מישראל שנאמר (שם) ולא תשא עליו חטא.
לרמ"ב לא תקום.
לארמ"ג לא תטור.
לברמ"ד מצוה ואהבת לרעך כמוך.
לגרמ"ה בהמתך לא תרביע כלאים.
לדרמ"ו שדך לא תזרע כלאים.
להרמ"ז שלא לאכול ערלה.
לורמ"ח מצות קדושת נטע רבעי.
לזרמ"ט שלא לאכול אכילת בן סורר ומורה.
לחר"ן שלא לנחש.
לטרנ"א שלא לעונן.
מרנ"ב שלא להקיף פאת הראש.
מארנ"ג שלא להשחית פאת זקן.
מברנ"ד כתובת קעקע לא תתנו.
מגרנ"ה מצות יראת המקדש שנאמר (שם ל) ומקדשי תיראו.
מדרנ"ו רנ"ז שלא לפנות אל האובות, ואל הידעונים.
מהרנ"ח מצות כיבוד חכמים שנאמר (שם לב) מפני שיבה תקום.
מורנ"ט שלא לעשות עול במדות.
מזר"ס מצות צידוק המאזנים והמשקולות והמדות.
מחרס"א שישרפו הבית דין מי שנתחייב שריפה, ואחד מהמתחייבות שריפה היא הבא על אשה ואמה.
מטרס"ב שלא ללכת בחקות הגוים שנאמר (שם כג) לא תלכו בחוקות הגוים וגו', ואמרו בספרי (ספרא יג, ה) ובחקותיהם לא תלכו, בנימוסות שלהם בדברים החקוקים להם כגון טיטראות וקרקסאות כו':