מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שני לוחות הברית — תורה שבכתב, ספר ויקרא, נר מצוה, בהר

אשכ"ו שכ"ז שכ"ח שכ"ט שלא לעבוד האדמה בשנה השביעית, ולא האילנות, ולא נקצר ספיחה, ולא נאסוף פירות האילן.
בש"ל של"א של"ב מצות ספירת ימי היובל שהם ז' שמיטות, ומצות תקיעת שופר ביובל, ומצוה לקדש שנת החמשים כמו שנת השמיטה בביטול העבודה בארץ כו', שנאמר (ויקרא כה, י) וקדשתם את שנת החמשים.
גשל"ג של"ד של"ה שלא נעבד בארץ בשנת היובל שנאמר (שם יא) ביובל לא תזרעו, ושלא נקצור ביובל, שנאמר (שם) ולא תקצרו את ספיחיה, ושלא נאסוף פירות האילנות בשנת היובל, שנאמר (שם כה, יא) ולא תבצרו את נזיריה.
דשל"ו לדון מקח וממכר, שנאמר (שם יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך.
השל"ז של"ח שלא להונות חבירו במקח וממכר, ולא בדברים.
ושל"ט שלא למכור שדה בארץ ישראל לצמיתות.
זש"מ מצות השבת קרקע לבעליה ביובל.
חשמ"א להיות גאולת בתי ערי החומה.
טשמ"ב שלא למכור מגרשי הלוים.
ישמ"ג שלא להלוות בריבית.
יאשמ"ד שלא נעבוד בעבד עברי בעבודה שיש בזיון גדול, שנאמר (שם לט) לא תעבוד בו עבודת עבד.
יבשמ"ה לא ימכרו ממכרת עבד.
יגשמ"ו לא תרדה בו בפרך.
ידשמ"ז לעבוד בעבד כנעני לעולם, שנאמר (שם מו) לעולם בהם תעבודו.
טושמ"ח שלא להניח גוי לעבוד בעבד עברי בפרך.
טזשמ"ט שלא להשתחוות על אבן משכית אפילו לשם: