שני לוחות הברית, תורה שבכתב, במדבר, נשא, בהעלותך, נר מצוה, נשא

אבפרשת נשא מצוה שס"ב מתרי"ג מצות, לשלח טמאים מחוץ למחנה, שנאמר (במדבר ה, ב) וישלחו מן המחנה וגו'.

בשס"ג שלא יכנס טמא לעזרה, שנאמר (שם ג) לא יטמאו את מחניהם, רצה לומר מחנה שכינה.

גשס"ד להתודות לפני ה' מכל חטא אשר יעשה האדם, ובכלל זה לשוב החוטא מחטאו בתשובה שלימה, שנאמר (שם ז) והתודו את עונם אשר עשו.

דשס"ה שלא ליתן שמן במנחת סוטה.

השס"ו שלא ליתן לבונה במנחת סוטה.

ושס"ז לעשות לסוטה כדין האמור בפרשה, שנאמר (שם יב) איש כי תשטה אשתו.

זשס"ח שלא ישתה הנזיר יין ולא דבר שנתערב בו יין, שנאמר (שם ו, ג) וכל משרת ענבים לא יאכל.

חשס"ט שלא יאכל ענבים לחים.

טש"ע שלא יאכל ענבים יבשים והם צמוקים, שנאמר (שם ג) וענבים לחים ויבשים לא יאכל.

ישע"א שלא יאכל חרצנים.

יאשע"ב שלא יאכל זגים, שנאמר (שם ד) מחרצנים עד זג לא יאכל.

יבשע"ג שלא יתגלח הנזיר כל ימי נזרו, שנאמר (שם ה) תער לא יעבור על ראשו.

יגשע"ד לגדל הנזיר את שערו בימי נזרו, שנאמר (שם) גדל פרע שער ראשו.

ידשע"ה שלא יטמא הנזיר למת.

טושע"ו שלא יכנס באוהל המת, שנאמר (שם ו) ועל כל נפשות מת לא יבוא.

טזשע"ז לגלח הנזיר שערו אם נטמא או במלאות ימי נזרו, שנאמר (שם ט) וגלח את כל שערו.

יזשע"ח לברך כהנים את ישראל בשעת הקרבן ושלא בשעת הקרבן וזהו נשיאת כפים, שנאמר (שם כג) כה תברכו את בני ישראל.

יחשע"ט לשאת הארון בכתף הלוים, שנאמר (שם ז, ט) בכתף ישאו:

שני לוחות הברית — תורה שבכתב, במדבר, נשא, בהעלותך, נר מצוה, נשא