מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

צורת בית המקדש — חלק מ״ה

תְּנַן הָתָם בְּפ"ג דְּמִדּוֹת (מ"ו): הַכִּיּוֹר, בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, מָשׁוּךְ כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם. וְאַף כִּי לֹא הֻזְכַּר [הַכִּיּוֹר] בְּמַרְאוֹת הַנְּבוּאָה הַזֹּאת, הֲלֹא הוּא כָּתוּב עַל סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה (שמות ל, יח; לא, ט; לח, ח). וְאֵין דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל סוֹתְרִין דְּבָרָיו, חָלִילָה.
וּמִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ לוֹ אֶלָּא שְׁנֵי דַּדִּין. וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה לוֹ בֶּן קָטִין  י"ב דַּדִּין, כְּדִתְנַן בְּפ"ג דְּיוֹמָא (מ"י). כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַכֹּהֲנִים הָעוֹסְקִים בַּתָּמִיד מִתְקַדְּשִׁין בּוֹ כְּאֶחָד (יומא כה:), שֶׁהֲרֵי הֵם י"ב (שם) חוּץ  מֵהַשּׁוֹחֵט שֶׁכְּשֵׁרָה בְּזָר (שם כז.), וְתִמְצָאֵם רֵישׁ פ"ג דְּתָמִיד, עַיֵּן שָׁם (ברע"ב).