מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהקדמות למשנה תורה — הלכות שחיטה
אהלכות שחיטה עוסקות בעיקרן בדיני שחיטה וטרפות. על אף שהלכות אלו היו יכולות להימנות בהלכות מאכלות אסורות, הן נתייחדו לעצמן משום שהן מערכת שלמה של הלכות השייכות להכשרתו ולפגמו של בעל חיים טהור, וגם משום שרוב הדינים הללו אינם מפורשים בתורה אלא הם מסורת הלכה למשה מסיני. לכך נצטרפו עוד דינים, השייכים אף הם לדיני שחיטה, ובדומה להם פרטיהם נידונים במשנה ובתלמוד במסכת חולין.
בבתחילה נידונו כאן הלכות שחיטה: מי מותר לשחוט, באיזה כלי שוחטים, כיצד נעשית פעולת השחיטה כראוי, ומתי שחיטה שאינה ראויה פוסלת את בעל החיים מלהיאכל בגדר טרפה או נבלה. לאחר מכן נידונו הלכות טרפות ומפורט בהן מה הם הפגמים והמומים שאוסרים בעלי חיים לאכילה, אף שהם ממין טהור ופעמים גם נשחטו כראוי. לכך נוספו מצוות פרטיות הקשורות בשחיטת בעלי חיים למאכל: האיסור לשחוט 'אותו ואת בנו' ביום אחד, מצוות שילוח קן ציפור, ומצוות כיסוי הדם.