שו"ת במראה הבזק חלק חמישי — סימן ל״ג

ניו ג'רסי, ארה"ב, מר חשון תשס"ב

לג. דיני רחיצה בשבת וביום טוב בימינו

שאלה:

בימינו, שאנשים נוהגים להתרחץ בכל יום, האם מותר לרחוץ ביום טוב ובשבת, ואם כן – באילו תנאים?

תשובה:

רחיצת כל גופו במים שהוחמו בהיתר, לתענוג, בשבת אסורה, וביום-טוב מותרת, ויש מחמירים אף ביום-טוב.

המצטער רשאי לרחוץ כל גופו לא רק ביום-טוב אלא אף בשבת, ובלבד שהמים הוחמו בהיתר.

להלן סיכום דיני רחיצה בשבת וביום-טוב:

דיני רחיצה בשבת

מים שהוחמו בשבת באיסור, אסור להשתמש בהם, כדין כל מעשה שבת.

מים שהוחמו בערב-שבת בחשמל, או באש, או שהוחמו בשבת בהיתר, מותר לרחוץ בהם בשבת פניו ידיו ורגליו, אבל לא כל גופו, וכמובן רק באופן שמותר להוציא מים חמים ממיתקן החימום.

הסיבה לאיסור זה היא "גזירת מרחצאות", דהיינו, היו בלנים אחראים על המרחץ שהיו מחממים את המים בשבת באיסור, ומערימים ואומרים שחיממו בערב-שבת, ועל כן גזרו איסור רחיצה בשבת אפילו במים שהוחמו בהיתר.

לגבי מים שהוחמו בדוד-שמש, נחלקו אחרונים. יש שסוברים, שדינם כמים שהוחמו בחשמל בהיתר, ויש שסוברים, שדינם קל יותר, ומותר לרחוץ בהם כל גופו, ויש להחמיר בזה, אלא אם כן מצטער.

דיני רחיצה ביום-טוב

ביו"ט אסור לחמם מים כדי לרחוץ את כל גופו, אלא רק כדי לרחוץ פניו ידיו ורגליו.

ונחלקו ראשונים בטעם הדבר:

רוב הראשונים, וכן פסק מרן בשו"ע, סוברים שהאיסור הוא מדרבנן - משום גזירת מרחצאות, שנגזרה גם ביום-טוב, משום שבת.

יש ראשונים שסבורים, שהאיסור הוא מדאורייתא, כי אין הרחיצה נחשבת "דבר שווה לכל נפש". רמ"א ו"משנה ברורה" מחמירים כדעה השנייה.

מים שהוחמו בהיתר, או בערב יו"ט, לפי המחבר מותר לרחוץ בהם כל גופו, ולרמ"א ול"משנה ברורה" אסור.

ניתן להקל ברחיצה ביום טוב כיום, אף למחמירים כרמ"א:

1. במים שבדוד-שמש, שבו לא נעשתה כל פעולת חימום בידי אדם.

2. בגלל הסברה שבזמן הזה יש מקום להחשיב את הרחצה כדבר השוה לכל נפש, שכן לכל אדם יש מקלחת בביתו, ואנשים מתרחצים בכל יום.

ולכן, בדוד–שמש יש להתיר, ובשעת הצורך אף בדוד-חשמל, במים שהוחמו בהיתר.

אם מצטער מחמת שאינו מתרחץ, לכל הדעות מותר לרחוץ את כל גופו במים שהוחמו בהיתר, כאמור לעיל, אף בשבת.

הערה: לא דנו בתשובה זו בשני נושאים:

1. השימוש בסבונים למיניהם.

2. הניגוב.