מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק חמישי — סימן ט׳

ג'ורג'יה, ארה"ב, אדר א' תש"ס
ט. שאלת רשות לזימון מבעלת הבית
שאלה:
אלמנה בקהילתנו, לפעמים מזמינה אורחים לארוחת שבת קודש, וכשנמצאים שם ג' גברים, היא מבקשת שהמזמן יזכיר "ברשות בעלת הבית" בברכת הזימון שלו. אורח אחד סירב, בטענו שעליו לבקש רשות מבעל הבית מכיוון שיש לבעל הבית זכות לזמן – זכות שאין לבעלת הבית האלמנה. מאידך, האלמנה טוענת שמכיוון שהאורח חייב לברך אותה ב"ברכת האורח", לכן יש לה זכות לבחור את המזמן. לפיכך, עליו לבקש רשות ממנה בברכת הזימון. מי צודק?
תשובה:
זכותו של בעל - הבית לבחור את המזמן, ונראה שמכך נובע המנהג להוסיף בזימון: "ברשות בעל- הבית", יחד עם כהנים, מרנן ורבותי, ולכן מן הנימוס וממילא מן הדין לכבד את בעלת - הבית, האלמנה, ולומר ברשות בעלת - הבית.