שו"ת במראה הבזק חלק עשירי — סימן ע״ה

קליפורניה, ארה"ב California, USA

אדר תשע"ח

עה. הפסקת הנשמה ידנית לחולה

שאלה: אדם זקן וחלש מאוד בן תשעים שיש לו בעיות דמנציה חמורות התחיל להיחנק בביתו. הוא הובא לחדר המיון בבית החולים באמבולנס ובאמבולנס המטפלים בו הכניסו צינור לתוך גרונו כדי לספק לו חמצן. כשהגיע לחדר המיון, האחות שהייתה שם התחילה להעביר חמצן לריאותיו על ידי שקית הנשמה (respirator bag manual). הפעולה הזאת נעשית על ידי הכנסת אוויר לתוך קנה הנשימה שלו בידי האחות ולא על ידי מכשיר הנשמה.

אשתו של המטופל אמרה שהיה לו צו הוראה לא לבצע החייאה (דנ"ר Do Not Resuscitate) מהפוסק שלה, והיא לא רצתה שיחברו את בעלה למכונת הנשמה.

כאמור, האחות כבר התחילה לנסות להנשים את המטופל בידיה על ידי שקית ההנשמה ועדיין לא הפסיקה את הפעולה הזאת. הבעיה מבחינת ההלכה היא שאם המטופל לא יתחבר למכשיר ההנשמה, לפי תקנון בית החולים ידרשו צוות הרופאים מהאחות להפסיק לנסות להנשים את הזקן על ידי שקית ההנשמה, ועל ידי זה לחרוץ את דינו למוות.

לכאורה הדין של שב ואל תעשה אינו שייך בנדון דידן כמו שהוא שייך כשיש צו הוראה שלא לבצע החייאה. תנאיו של צו לא לבצע החייאה מחייבים את המטפלים במטופל להימנע מלחבר אותו למכשיר הנשמה או שום אמצעי מחיה מלאכותי אחר, מה שאין כן בנדון דידן, שיש מעשה בידיים שמבקשים להפסיק.

לכן, לפי הנ"ל, האם מצד הדין מותר לרופאים להגיד לאחות להפסיק לנסות להנשים את הזקן ביד?

תשובה: אסור לעשות פעולה חיובית הגורם לקרבת מיתתו של חולה, גם אם החולה גוסס. אבל אם חייו של הגוסס מוארכים על ידי פעולה מתמשכת, כגון על ידי דפיקות הסמוכות אליו, מותר להפסיק את הפעולה הזו למרות שעל ידי כך החולה ימות.

נראה ברור שכמו כן, במקרה שבו נפסקה הוראה על ידי פוסק מוסמך שלא לבצע החייאה (דנ"ר Do Not Resuscitate), עדיין אין להתיר פעולה חיובית הגורמת באופן ישיר לקרבת מיתתו של החולה. אבל כן מותר להסיר מונע אף שעל ידי זה החולה ימות בעקיפין.

בנדון דידן, שבו האחות עושה פעולות חוזרות ונשנות של לחיצה על המפוח, הפסקת הלחיצות תיחשב כהסרת מונע, כמו הפסקת דפיקות מאריכות החיים. לכן מותר להפסיק את פעולת ההנשמה הידנית גם מבלי לחבר את החולה למכונת הנשמה.

נעיר שהגרש"ז אויערבאך כתב לגבי חולה גוסס ש"סובל מכאבים ויסורים גדולים או אפילו סבל נפש חזק מאוד, חושבני שאוכל וחמצן לנשימה חייבים ליתן לו גם נגד רצונו". נראה שגם במצב שבו נפסקה לחולה הוראת דנ"ר, יש לתת חמצן לחולה על ידי צינורית או מסכה.

מכל מקום, גם הגרשז"א היה מודה בגוסס הנ"ל שאין חיוב לחברו למכשיר הנשמה. ונראה שהוא הדין גם בחולה שנפסקה עבורו הוראת דנ"ר.

נדגיש שאין תשובה זו דנה בחולה אשר כבר חובר למכונת הנשמה, שבו נחלקו אם ומתי מותר לנתק אותו ממנה.