שו"ת במראה הבזק חלק עשירי — סימן ע״ו

לימה, פרו Lima, Peru

אייר תשע"ה

עו. חולה סכיזופרניה שהתאבד

שאלה: בחור שלא עלינו חלה בסכיזופרניה במשך שש שנים, קפץ אל מותו בשבת לפני כשבועיים ומת. קברו אותו קבורה רגילה, כלומר לא מחוץ לגדר. ביום שישי לקראת שבת ניגש אחד הרבנים ואמר לאימא שהכיתוב על המצבה צריך להיות שם הבן בלבד ללא שום תוספת. לשאלת האימא אם הכיתוב הלקוני הזה יציין שהוא התאבד, השיב הרב: "כן".

למותר לציין את הצער הגדול של האימא על מות בנה, ולדבריה כיתוב לקוני יבש וחריג כזה על מצבת בנה יוסיף סבל נוסף על צערה.

שאלתי היא אם במקרה כזה יש מניעה שההורים יוסיפו על המצבה את הכיתוב "בננו יקירנו"? ואם יש, מהו המקור ההלכתי לכך?

לכאורה בעומק הענין יש לחקור גם אם מחלת הנפש הנ"ל מגדירה את מצבו כאדם שאין בו דעת.

תשובה: א. אין מניעה הלכתית לכתוב את השם כרגיל (פלוני בן פלוני) ולהוסיף "בננו יקירנו" על המצבה.

ב. ככלל, חולה במחלת נפש שהתאבד מן הסתם התאבד מתוך חוסר דעת, ואין מונעים ממנו כל דבר, כלומר מתייחסים אליו כאדם רגיל בכל הקשור לענייני אבלות.

גם מי שהתאבד לדעת, אף שאין מתאבלים עליו, אין משנים דבר בענין הקבורה.