שו"ת במראה הבזק חלק ראשון — סימן ל״א

קאראקס, ונצואלה

סיון, תש"ן

לא. עידוד יהודים לבוא בשבת לבית הכנסת כשבאים ברכב, נסיעה במוצש"ק מבית הכנסת עם יהודי שבא בשבת ברכב

שאלה:

בקהילות רבות בגולה, באים יהודים לבית הכנסת בשבת, ברכבם. האם רב יכול לעודד אנשים להגיע לתפילה בשבת, כאשר הוא יודע שבאים ברכב?

אנשים שאינם באים לביהכ"נ להתפלל, נוהגים לצאת ל"בילויים" בשבת. האם יש בכך בכדי להקל, בנושא זה?

האם מותר לנסוע במוצאי שבת, מבית הכנסת לבית, ברכב של יהודי שבא עמו בשבת?

תשובה:

א. מבחינה הלכתית, אין ספק שאסור לעודד יהודי לבוא בשבת לביהכ"נ, כאשר ברור שלשם כך, יעבור על איסור מלאכה דאורייתא.

א. במקרה שמקום מגוריו רחוק, ואין זה מציאותי ללכת ברגל, זהו מצב מובהק של איסור "לפני עיוור". אבל, גם כשיכול להגיע רגלי, אלא שברור לנו שיסע, יש באמירה לו לעשות כן, משום מסייע לעוברי עבירה. לפיכך, גם אם אותו יהודי יעבור ממילא על אותם איסורי שבת — ועוד אחרים — אין זה מתיר לנו את האיסורים הנ"ל.

א. יתר על כן, תופעות כאלה רצוי למנוע אותן (בדרכי נועם), בתנאי שיש סיכוי שהדברים יתקבלו. אבל כשאין סיכוי לכך — מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע.

א. אמנם, ישנם מצבים של קהילות שיש בהם סכנת התבוללות. שהשתתפות בתפילת השבת, מדי שבוע בשבוע — יש בכוחה, אולי, לעצור את הסכנה הזאת. באופן זה, נראה, שיש מקום להעלים עין ולא למחות כנגד בואם של היהודים ברכב. בפרט, כשהאלטרנטיבה היא נסיעה למקומות בידור ובילוי. ובוודאי מוטב להם שיגיעו לביהכ"נ. אבל, יש לשקול את הדבר בזהירות ובאחריות כדי שלא להביא לידי פרצה גמורה של שמירת השבת בקהילה.

ב. לנסוע במוצש"ק ברכב של יהודי שבא בו בשבת מבחינה הלכתית טהורה, אין איסור בדבר. משום, שגם אם נתייחס לאותה נסיעה במוצש"ק, כהנאה מ"מעשה שבת", יש להתיר זאת מכמה סברות. ואף מסתבר, שאין צורך להמתין שיעור הזמן שבו היה בעל הרכב מגיע לביהכ"נ, לו היה יוצא מביתו במוצ"ש (זמן "בכדי שייעשו"). ואולם, אין לעשות זאת למנהג קבוע, משום "מיגדר מילתא". שזהו זלזול ממשי בכבוד השבת, כאשר שומריה "מנצלים" את מחלליה לטובתם ולהנאתם. ויש בזה גם חשיבות הפגנתית, כלפי אלה שאינם חשים לאיסורי שבת החמורים.