שו"ת במראה הבזק חלק ראשון — סימן ל״ב

רעננה, ישראל

ניסן, תש"ן

לב. דחיית מילה הכרוכה בחילול שבת

שאלה:

תינוק שנולד בלידה רגילה ויום מילתו בשבת.

המוהלים באותה עיר אינם מוכנים לשבות באזור מגוריו, ועקב המרחק אין גם אפשרות שיבוא המוהל לברית וישוב לביתו.

אבי הנימול הציע לבוא אל המוהל ולקיים את הברית באולם הקרוב לבית המוהל. אך המוהל סירב, עקב חילול השבת הצפוי ע"י משפחת הנימול ואורחיהם.

האם בנסיבות המתוארות לעיל, יש לדחות את הברית ליום חול או לקיימה במועד?

תשובה:

בשו"ע — אורח חיים סימן של"א, א' - נפסק: "עושים כל צרכי מילה בשבת, מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנין עליו כמון". והיינו כל הפעולות הקשורות ישירות למצוות מילה בזמנה, וכנפסק בסעיף ד': "מילה שלא בזמנה — אינה דוחה שבת". אולם פעולות שאינן קשורות ישירות למצוות המילה אינן דוחות את השבת, וכנפסק בסעיף ו': "מכשירי מילה, שאפשר לעשותם מערב שבת, אינם דוחים את השבת. לפיכך אם לא הביא איזמל למילה מערב שבת — לא יביאנו בשבת, אפילו במקום שאין בו אלא איסור דרבנן, שהעמידו חכמים דברים במקום כרת". וכתב ה"בית יוסף", שכמו כן אסור להוציא התינוק אל האיזמל, אף במקום שאין בו אלא איסור דרבנן. מהאמור לעיל ברור, שאין לעבור אף על איסור דרבנן בהבאת התינוק למקום המילה.

הוראת הרבנות הראשית היא:

אם התינוק יובא למקום הברית ללא חילול שבת — יש למולו בזמנו, אף שידוע שישנם אורחים שיגיעו בשבת, ושישנה אפשרות שיחללו השבת בזמן הסעודה בתזמורת וצילומים וכדומה. אולם אם ידוע שהתינוק יובא למקום הברית תוך כדי חילול שבת — אין לקיים את הברית בשבת, אף שהתוצאה היא דחיית מצוות עשה של מילה בזמנה.

ולפיכך בנסיבות המתוארות בשאלתך:

1. אם ידוע בוודאות, שקיום הברית באולם הקרוב לבית המוהל, יהא קשור בהבאת התינוק ברכב בשבת — אין לקיים את הברית בשבת.

2. אם התינוק יגיע לאולם הנ"ל, ללא חילול שבת, כגון — שהוריו ישבתו עימו במקום הסמוך לבית מוהל — יש למולו בזמנו, אף אם ידוע, שאורחי משפחת הנימול יגיעו לברית המילה ברכב בשבת. מכל מקום מן הראוי למוהל (וכן לרב כשמוזמן להשתתף), להסביר להורים עד כמה חשוב להצלחת התינוק וגידולו המוצלח, שתהא כניסתו לברית בדרך שלא תהא כרוכה בחילול שבת.

בזמן המילה אין להתיר פעולות הכרוכות בחילול שבת, כגון — צילום או נגינה.

3. חל ברית המילה בשבת, ואין שם מוהל אלא בעיר אחרת, האב — שמצוותו לקיים המילה בזמנה — אינו יכול לחייב את המוהל לשבות במקומו. אלא אם כן, ישלם לו פיצוי מלא עבור טרדתו.