שו"ת במראה הבזק חלק ראשון — סימן ס״ט

לימה, פרו

טבת, תנש"א

סט. חגיגת בר מצווה לנער שהוריו באבלות

שאלה:

כיצד לנהוג בחגיגת בר מצווה כשאם החתן בשנת אבל? סעודת המצווה נעשית בשבת לאחר היום בו מלאו לנער שלש עשרה.

תשובה:

אע"פ שאבל על אב ואם אסור בשמחה כל י"ב חדש, ולכן אין לו להשתתף בסעודת "שמחת מרעות", אין הדבר כולל סעודת ברית מילה, פדיון הבן או בר מצווה, שהינן סעודות מצווה, ואין בהם שמחה יתירה דוגמת סעודת הנישואין, ולכן אין מחמירים בהם כל כך.

קידוש או סעודת בר מצווה בשבת — יש לערוך כרגיל (גם אם אין זה באותו היום שבו הגיע הנער לגיל שלש עשרה ויום אחד), ומותרת השתתפותם של אבלים אף כשהם קרובי משפחה רחוקים יותר, או ידידים.

גם בימות החול מותרת השתתפות ההורים במסיבת בר המצווה של בנם. ואף קרובים וידידים אחרים השרויים בשנת אבל רשאים להשתתף, בתנאי שאין במקום תזמורת או ריקודים.

אכן ראוי שהנער, חתן בר המצווה, או אחר, ידרוש בדברי תורה כדי שלא ייחשב הדבר ל"משתה מרעים" האסור לאבלים, שכן עיקר השמחה היא על הגיעו למצוות.