שו"ת במראה הבזק חלק רביעי — סימן ק״ה

טורינו, איטליה, שבט, ה'תשנ"ו

קה. ספר-תורה עם אותיות פ"ה מלופפות

שאלה

מצאתי בין ספרי התורה בקהילתנו ספר תורה כתוב על גויל ובו אותיות "פ" מלופפות, כגון

מה מקורו של מנהג זה והאם ספר כזה כשר לקריאה?

תשובה

1. המנהג לכתוב אותיות משונות בספר-תורה הוא עתיק מאד, וזה לשונו של הרמב"ם: "ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות, כגון הפאין הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש".

וכך מובא בספרים קדומים אחרים ובפרט בספר התאג, שכפי שכתוב בפתיחתו, כתבו עלי הכהן על-פי שתים-עשרה האבנים שהקים יהושע בגלגל, והייתה כתובה עליהן כל התורה כולה, כמבואר בספר יהושע (פרק ד). וכתוב שם שעלי מסרו לשמואל, ושמואל מסרו לפלטי בן ליש וכו' עד... ור' נחום הלבלר מסרו לרבי. בספר הזה מובאת רשימה מדויקת של כל האותיות המשונות שבתורה.

2. דברי רמב"ם אלה מובאים בטור וברמ"א ובספריהם של אחרונים.

3. ברם, מחלוקת פוסקים היא, אם צריך לכתחילה לכתוב ספר-תורה באותיות הללו, ולמעשה אין נוהגים לכתוב אותן.

4. בכל זאת, כל עוד לא נשתנתה צורת האותיות על ידי שינויים אלו (עד כדי שאי אפשר לזהותן) אין לפסול ספר תורה כזה, שאפילו אם נאמר שנפלו שיבושים מסוימים ברשימת האותיות הללו ובצורתן, הרי אין שינויים אלו פוסלים כל עוד צורת האותיות קיימת אם נשתנתה צורת האותיות על ידי השינויים יש לעיין אם להכשיר ואז יש להעדיף ס"ת אחר.

5. אותיות פ"ה "מלופפות", היינו שיש עיגולים דקים בתוך האות, עיגול בתוך עיגול, כעין כריכת דבר על דבר (כלשון המאירי) זה ודאי אינו שינוי מעיקרה של צורת האות פ"ה, ולכן מותר לקרות בספר-תורה זה כל עוד השינויים הם כאלו. אך אם ישנם שינויים אחרים, צריך לעיין בנדון.

6. שני השינויים המופעים בויקרא פרק יח פסוקים ד וה הם שינויים שמופיעים ברשימות של רוב רובם של הספרים הקדומים, ולכן נראה שהספר שבידכם הוא ספר מדויק וכדאי לרשום את כל השינויים המופיעים בו ולבדוק אותם מול הרשימות הקיימות, ואם הכל מתאים, יש להעדיף לקרוא דווקא מספר-תורה זה.

7. לספרדים יש טעם אחר להעדיף ספר-תורה זה כיון שנכתב על גויל ונראה שהמחבר פוסק כרמב"ם שהלכה למשה מסיני היא להעדיף ספר-תורה שנכתב על גויל, אבל לאשכנזים אין העדפה לגויל על קלף שלנו.