מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק רביעי — סימן ק״ו

פריז, צרפת, מרחשון, ה'תשנ"ט
קו. כשרותו של ספר-תורה שיש בו אותיות נוספות או משונות
שאלה
מצוי בקהילתנו ספר תורה שבו שני ה"נונים" של פרשת "ויהי בנסוע" מצוינים בתוך הספר כך שהן הפוכות באותיות של הפרשיה עצמה - . וכן לסיום בתחילת הפרשיה הבאה.
כמו כן מצינו שם אות "פ" סופית בצורה זו ו"ח" בצורה זו האם יש מקור למנהגים אלה והאם הספר כשר?
תשובה
1. היום נוהגים הסופרים לעשות נו"ן הפוכה לפני פרשת "ויהי בנסע" ונו"ן הפוכה לאחריה. אך גם אם שינה הסופר מזה ועשה באופן אחר, כגון שעשה את הנו"נים שבמלות תחילת הפרשה וסופה הפוכות, יש להכשיר, כמקרה שלכם, שעשה את הנו"ן של "ויהי בנסע" ואת הנו"ן הראשונה של "ויהי העם כמתאוננים" הפוכות, והוא מכיוון שהיו בעבר סופרים שנהגו כך, והיה להם על מי שיסמוכו.
2. באשר לאות פ"ה המלופפת מבפנים סיבוב נוסף, אף-על-פי שאין זו צורת האות פ"ה הנוהגת כיום, אין זה חשוב לשינוי צורה ולכן אין לפסול את הספר על שום דבר זה, שכן היו שנהגו לעשות כן בעבר, במקומות מסוימים, על-פי המסורת. עיין אריכות דברים בנושא זה בתשובה הקודמת.
3. באשר לאות חי"ת שרגליה אינן עשויות כשתי זי"נים, אלא הן פונות לשני הצדדים, קיים חשש שאין זו צורת חי"ת אלא צורת אות ת"ו, ולכן יש לחשוש לכשרות הספר. ואולם כדי לפסוק את הדין, צריך לראות את צורת האות.