מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק רביעי — סימן קי״א

מלמו, שבדיה , שבט, ה'תשנ"ז
קיא. הלנת המת לצורך טהרה.
שאלה
בכפרים רחוקים ממאלמו היו גרים בימים קדמונים הרבה יהודים ועכשיו נמצאים במקומות האלה רק מתי מעט מאחינו היהודים, אבל יש להם בית חיים שמתמשים עוד עד היום. במקומות אלה אין אפשרות לעשות טהרה במקום האם מותר לדחות את הקבורה ביום כדי לעשות הטהרה בעירנו או שצריך להשתדל לקבור כמה שיותר מהר? נוסיף רק שע"פ החוק בשבדיה חייבים לחכות לפחות עשרים וארבע שעות בין קביעת המות לבין הקבורה.
תשובה
1. כשאי-אפשר לקבור את המת מחמת איזה אונס, כגון מחמת חוקי המדינה, אין איסור בהלנת המת, אך ברגע שבטל האונס, שוב חל האיסור, ואין להלין את המת אלא לכבודו.
2. טהרת המת היא חלק מכבודו של המת ולכן אפשר לדחות את הקבורה עד לאחר הטהרה.
3. אם בני המשפחה מתנגדים להמתין לטהרה ורוצים לקבור את הנפטר מיד, כמות שהוא, יש להסביר להם את העניין, ואולם אם הם מתעקשים, יש להביאו לקבר ישראל, כרגיל, כמו כל מת.