שו"ת במראה הבזק חלק רביעי — סימן קי״ב

מקסיקו סיטי, מקסיקו, טבת, ה'תשנ"ט

קיב. קבורת אפרו של אדם שמשפחתו מתחרטת על מעשיה.

שאלה

משפחה שרפה בקרמטוריום את גופת אביהם. לאחר כשנתיים נפגשו עם ידיד ואמר להם שעשו דבר רע ועליהם לקבור את אפר אביהם בבית קברות של ישראל. המשפחה פנתה לקהילה וביקשה לקבור את האפר.

עמדתי היא לאסור שהרי במקסיקו יש מנהג די מקובל בין הגויים לשרוף את גופת יקיריהם ואם נתיר מאוד יתכן שיבואו אף מאחינו ויגידו במקום הסוף המר - רקבון הגופה - מוטב להשרף ולקבור את האפר חס ושלום.

מה דעתכם בנדון?

תשובה

1. הפוסקים אסרו קבורת אפרו של מת אם הוא נשרף מצד רשעת בנים או רשעת עצמו.

2. אם נשרפה הגופה באונס, יש עניין לקבור את האפר.

3. בנדון דידן, שבניו לא ידעו על איסור שריפת גופו וחומרתו, לא שייך לגזור ולאסור להם לקבור אפר אביהם.

אמנם, מכיוון שהרב חושש ל"פריצת גדר", ניתן למיגדר מילתא באלה שאינם כופרים, לעשות שינוי - או במקום הקבורה, דהיינו במקום צדדי, ואם יש גדר בבית-הקברות, להקצות מקום מחוץ לגדר, או באי-הצבת מצבה, כדי שהכול יבינו, ששריפת נפטר היא מעשה מגונה.