שו"ת במראה הבזק חלק רביעי — סימן ל״ו

מקסיקו סיטי, מקסיקו, מנחם אב, ה'תשנ"ז

לו. שימוש בפועל שאינו יהודי להכנות מקודש לחול.

שאלה

בקהילה האשכנזית במקסיקו פועל קייטרינג כשר בבעלות יהודית אבל לא דתית. הם אחראים על אולם השמחות הנמצא בבנין בית הכנסת, ומתפקידו הכנת אוכל לחתונות בר-מצוות וסעודות המתקיימות מידי שבת אחרי התפילות. הפועלים הם לא יהודים ולכן יש משגיח מטעמנו במטבח זה. אצלנו החתונות מתקיימות בעיקר במוצאי שבת, ובימי שעון הקיץ אפילו שגמר השבת הוא מאוחר, החופות נערכות בכל אופן, כשעה אחר תום השבת. דבר זה מקשה על ההכנות של האירועים ולכן יש דברים שכבר מכינים בשבת. למעשה המצב הקיים כיום הוא שבישולים ואיסורים גמורים לא נעשים בשבת, אבל דברים אחרים כמו קיצוץ ירקות, סידור צלחות ושולחנות וכד' מכינים בשבת. לטענת בעל הקיטרינג מוכרחים לעשות את זה יותר מוקדם כי לא יספיקו להכין את הכל רק במוצאי שבת, וזה גם יוריד את רמת השרות. לא בא בחשבון להכין דברים אלה מערב שבת כי האוכל יתקלקל.

השאלות הן:

1. האם גוי יכול לעשות הכנות משבת לחול בשעת דחק זה, כשלא אומרים את זה מפורשות אבל הוא יודע מה מוטל עליו לעשות?

2. מה הם הדברים שעקרונית היה אפשר להתיר בגלל שעת דחק זה ומה אסור בכל מקרה?

3. מה הם התנאים הצריכים להתקיים מבחינת ההשגחה במקרה זה?

תשובה

חברת קייטרינג בבעלות יהודית לא תכין ע"י גויים בשבת צרכי סעודה שתערך במוצאי שבת באולם בית הכנסת, אפילו ע"י רמיזה לעובדים הגויים מע"ש, מהסיבות הבאות:

1. גם באופן שאין איסור אמירה לגוי בשבת כגון שרומז לו מערב שבת, עדיין קיים איסור הנאה ממעשיו כאשר עושה זאת לצורך ישראל, ואפילו באיסור דרבנן .

2. באופן שהגוי עושה על דעת עצמו למשל כדי להיות פנוי במוצאי שבת אסור לו לעשות זאת בבית ישראל ובודאי לא במקום ציבורי כבית כנסת, משום חילול השם.

3. שעת הדחק המתוארת בשאלה אינה בכלל מה שהתירו שבות דשבות ל"צורך הרבים" או מפני מצווה.

בבין השמשות מותר להכין ע"י הגויים צרכי הסעודה שאינם בגדר מלאכות כגון סידור שולחנות.