שו"ת במראה הבזק חלק רביעי — סימן ס״ח

מונטוידיאו, אורוגואי , טבת, ה'תשנ"ו

סח. אכילת דגים כשרים ללא השגחה

שאלה

דגים קלופים ללא עור, דורשים לפי ההלכה השגחה ו2- חותמות. באורגואי יש מסורת שמשתמשים במסיבות כשרות בדג מלוח (הרינג), המגיע מהולנד או נורווגיה, ללא השגחה, וסימנים, רק על פי סוג הדג, וכן בדג סלמון. האם יש לדעתכם מקור בהלכה להתיר דגים מקולפים אשר מגיעים אלינו ללא השגחה וחותמות? כמובן שמדובר במקרה שבו אין כל בעיה בקשר למרכיבים של הדג.

תשובה

דגים המשווקים על-ידי מפעלים מפורסמים שהנם בפיקוח ממשלתי, יש מקום, באופן עקרוני, להקל ולסמוך על הנכתב על גבי האריזה, שדגים אלה הם מסוג מסוים שהוא כשר, וכן לעניין שאר המרכיבים שבה, כגון שמן ותבלינים, כאשר ידוע לנו שהם חומרים הכשרים למאכל. ואולם, כל זה רק כאשר ידוע לנו בוודאות שחוק המדינה אינו מאפשר ליצרנים להכניס למוצר מרכיבים בנוסף על על מה שמצוין ע"ג האריזה באחוז שגורם לאסור על-פי ההלכה, וכן כאשר ידוע לנו שהפיקוח הממשלתי הוא קפדני, כך שאין לחוש לזיופים ולטעויות, כולל בתהליך היבוא. ויש לברר, אם הדגים לא עברו תהליך של בישול מוקדם, שאז יש לחוש בהם משום בישולי עכו"ם.

מאחר שאין אפשרות למלא תנאים אלה, אלא ע"י בירור מעמיק, יש לברר את כשרותו של כל מוצר לגופו, על-ידי הרבנות הראשית של הקהילה באזור היצור.

בנוגע לדג סלמון מעושן (אמיתי ולא תחליף) המיובא מן הארצות הנ"ל אפשר לסמוך על כך שהוא כשר ואין לחוש בו לזיופים (בפרט בנוגע לזן הנורווגי שצבעו אדום-ורוד, וגם לגבי הזן השוודי שצבעו אפור בהיר), וכן בענין דגי הרינג מן המקומות הנ"ל המשווקים במפעלים ידועים, כאשר הם מיוצרים ללא תוספות כדוגמת ההרינג הקפוא (להבדיל מן ההרינג המעושן או המלוח שאותו מכינים בדרך כלל עם תוספות).