שו"ת במראה הבזק חלק שביעי — סימן ק״ה

ירושלים, ישראל, סיון תשס"ז

קה. אחריות בין שכנים על נזקי מים

שאלה: שני שכנים פנו אלי כרב בשכונה בשאלה הבאה:

במרפסת של השכן העליון יש מזה ארבע שנים סדק קטן, הגורם לקילוף גדול בתקרת הסלון של השכן התחתון. השכן התחתון פנה לקבלן, מתוך הנחה כי הדבר באחריותו. הקבלן התנער מאחריות, בטענה שהשכן העליון הוסיף מדעתו דלת למרפסת שלו, והקידוח ברצפה של בסיס מזוזת הדלת הוא שאפשר למים לחלחל וליצור את הרטיבות. השכן העליון איננו מכחיש את העובדות על הקידוח והוספת הדלת, אך מאידך גיסא טען בכנות כי אינו יודע, וגם אי אפשר לדעת בוודאות שהקידוח שלו הוא שגרם לנזק.

ככלל, לאחר אכלוס הבניין התגלו אצל שכנים רבים נזקים שונים, על כן לא היה זה מפתיע שגם הפעם ידם הרשלנית של פועלי הבניין במעשה. למרות הוויכוח, הסכים הקבלן לתקן את הנזק מיד עם בוא הקיץ; אך בהגיע החורף הבא חזרה התופעה על עצמה. הקבלן לא הסכים להמשיך לנסות ולפתור את הבעיה.

השכן העליון אינו מסרב לשלם את הנזק, אך בכנות הוא שואל: מנין הוודאות שסיבת הנזק היא תוספת הבנייה שלו, ולא רשלנות הקבלן? זאת ועוד, אולי העובדה שהקבלן הסכים לתקן את הנזק פעם אחת – כמוה כהודאה כי עליו האחריות?

שמא תאמר, אביא בעל מקצוע מומחה שיכריע בשל מי הנזק, עדיין תישאר השאלה מי יממן איש מקצוע כזה. ואם תאמר שהשכן התחתון יזמין אותו, לאחר שתינתן תשובתו שהעליון אשם – האם יוכל לדרוש החזר על ההוצאה מהשכן העליון? האם יש לבעל המקצוע נאמנות כדי לחייב מי מהצדדים על הנזק?

תשובה: אף שמן הדין האחריות על תיקון התקרה מוטלת על הדייר התחתון, המנהג הרווח כיום על-פי החוק הוא שעל השכן העליון למנוע כל נזיקין העלולים לפגוע ברכוש שכניו, ובכגון זה הולכים אחר המנהג.

על-פי הנתונים, כפי שהוצגו בשאלתך, אי ההסכמה שישנה בין השכן העליון לקבלן בדבר האחריות לנזילה ולרטיבות ראוי הוא שתידון בפני בית דין שיכריע בדבר.