שו"ת במראה הבזק חלק שביעי — סימן י״ד

טורינו, איטליה, מרחשוון תשס"ז

יד. עריכת קונצרט בבית כנסת ישן שאינו בשימוש

שאלה: האם מותר לערוך קונצרטים בבית כנסת שכבר אין מתפללים בו כי אם פעם בשנה בלבד, או שמא ראוי להימנע מכך, כהוראת ה"שרידי אש" (ב סי' יב), היות שעדיין הוא מוחזק כבית כנסת ושם בית כנסת עליו?

תשובה: אין להשתמש בבית הכנסת לשימושי חולין למיניהם, כמבואר בשו"ע: "בתי כנסיות ובתי מדרשות – אין נוהגין בהם קלות ראש כגון: שחוק והתול ושיחה בטילה, ואין אוכלים ושותים בהם ולא מתקשטין בהם ולא מטיילין בהם".

בעריכת קונצרטים בבית הכנסת ייתכן שיש אף חומרה יתרה, כדברי ה"חתם סופר".

לדברים אלה יש להוסיף גם את דברי ה"שרידי אש" שצוינו בשאלה, שאוסר קיום קונצרטים של חול בבית הכנסת אפילו ב"שעת הדחק" הגדולה של ימי שלטון הנאצים ימ"ש וגזרותיהם, אף שראה בעידוד היהודים בתקופה זו צורך מצווה, כמו שכתב שם.

מטעמים אלה כתבנו שאין לערוך קונצרטים בבית הכנסת, מלבד במקרים מיוחדים שהוזכרו שם (קירוב רחוקים, מניעת מחלוקת וניצול ההזדמנות גם לאמירת דברי תורה לפני קיום הקונצרט – כל התנאים האלה כאחד).

קדושת בית כנסת אינה פוקעת כתוצאה מאי שימוש בו, אלא רק כתוצאה מחורבנו, בצירוף תנאי שנעשה מראש שהקדושה תפקע כשיחרב (וגם זה רק לשימושים שאינם מגונים), או על-ידי מכירת בית הכנסת באופן ובמגבלות המפורטים בהלכה. מהאמור עולה שגם אם אין מתפללים בבית הכנסת כלל – אין בכך כדי להתיר עריכת קונצרטים בבית הכנסת, וקל וחומר אם גם מתפללים בו לעתים (אף אם מדובר רק בפעם בשנה).

ההקשר היחיד שבו יש משמעות לעובדה שאין מתפללים בבית הכנסת הוא ההקשר הנ"ל של מכירת בית כנסת, והוא שבבית כנסת שאין מתפללים בו לא קיימת המגבלה של "בית כנסת של כרכים" שאי אפשר למכרו. אם אכן מעוניינים להפקיע את קדושת בית הכנסת על-ידי מכירתו – יש מקום לומר שאם מתפללים בבית הכנסת רק פעם בשנה דינו כבית כנסת שאין מתפללים בו.