שו"ת במראה הבזק חלק שביעי — סימן ט״ו

מרסי, צרפת, סיון תשס"ח

טו. מגורים מעל בית כנסת והדרך לאי החלת קדושת בית כנסת על מבנה

שאלה: רקע: רכשנו מבנה, כדי להפכו למרכז קהילתי בעירנו.

במרכז זה מתוכנן להקים בית כנסת בקומה א, ובית מדרש בקומה ב, חדרי כיתות בקומה ג, ופנימיה לבחורים וסטודנטים + דירת מגורים למנהל המרכז בקומה ד.

הקפדנו ע"כ שארונות הקודש של בית הכנסת ושל ביהמ"ד יהיו מחוץ לקיר הבנין ע"י בליטה חיצונית כך שהחדרים ממעל אינם מעל ארונות הקודש עצמם.

א. האם ניתן לבחורים ולמשפחת המנהל להתגורר למעלה, לכתחילה באשר אינם מעל הארון ממש כי אם מעל אולם ביהכ"נ וביהמ"ד?

ב. היות ולא ברור אם מבנה קהילתי זה יתקיים לאורך ימים, מה הם כל התנאים הראויים והכדאיים להתנות מלכתחילה, לפני התחלת הפעילות בכדי שבכל זמן נוכל שוב להפכו לבית מגורים או לכל דבר חול אחר. כמו"כ אם ברצון האחראיים לקיים סעודות או פעילות אחרת בביכ"נ וביהמ"ד מה סדר התנאים שצריכים להציב מלכתחילה.

תשובה: א. היות והמגורים לא יהיו בקומה שמעל בית המדרש, אלא בהפסק של קומה של חדרי הכיתות, הרי שהדבר מותר, ואם ניתן – ישתדלו שהשירותים לא יהיו מעל שטח אולם בית הכנסת.

ב. יש אפשרות להתנות מראש שלא מחילים על המבנה קדושת בית הכנסת, אלא שאז מפסידים את מעלת התפילה בבית כנסת, וזהו רק בית שמתפללים בו, ולכן נראה שעדיף להחיל על המקום קדושה, ובאם יהיה צורך בעתיד, יפקיעו את קדושתו בדרכים המבוארות בשו"ע או"ח. אלא אם כן ברור מלכתחילה שהמבנה הנוכחי הינו זמני בלבד.

ג. לשם קיום פעילויות במבנה בית הכנסת, יש צורך להתנות מלכתחילה על כך, וגם לאחר מכן יש לדאוג שלא יהיו בבית הכנסת פעילויות שיש בהם קלות ראש. כל זה רק כאשר אין מקום מתאים אחר לביצוע הפעילויות.