מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק שביעי — סימן ה׳

רמת גן, ישראל, טבת תשס"ח
ה. עדיפות קריאה בספר תורה חדש שנתרם לבית הכנסת על פני שאר הספרים
שאלה: לבית כנסת נתרם ספר תורה חדש על-ידי קבוצת מתפללים. הספר הוא תרומה לבית הכנסת ויהיה בבעלות בית הכנסת (ללא זכות חזרה לתורמים). מטבע הדברים יש רצון לקרא רק בספר זה, אולם ישנם בבית הכנסת ספרים אחרים, המושאלים לבית הכנסת על-ידי אחרים, ואלו מבקשים שיקראו בספר החדש ב"תורנות" כמו של הספרים עד עתה.
שאלות:
1. האם יש הלכה או מנהג שבשנה ראשונה יש לקרוא רק בספר החדש (מובן שמבחינה מעשית קריאה כזו מייצרת הגהה נוספת לספר)?
2. האם קיימת עדיפות לספר זה (אחרי השנה הראשונה) על פני ספרים אחרים?
תשובה: ראשית, נבהיר שאם קיימת מחלוקת בין מתפללי בית הכנסת בנושא, אין לראות בדברים שלהלן הכרעה בין הצדדים, שכן לצורך הכרעה שכזו יש לשמוע את דברי שני הצדדים וטיעוניהם.
לגופו של עניין:
1. מזה דורות רבים קיים מנהג, שהתקבל על-ידי רבות מקהילות ישראל, שכאשר יש ס"ת חדש קוראים בו בקביעות בשנה הראשונה. מטרת המנהג היא (כמצוין בשאלה) לבצע הגהה נוספת על כל ספר התורה. המנהג מתייחס לקריאת התורה בשבת בבוקר בלבד, שבה עוברים במשך השנה על כל התורה. המנהג איננו כולל את הקריאות של ימי ב' וה', שבת במנחה ר"ח, תעניות וחגים (למעט קריאת "וזאת הברכה" בשמחת תורה, המשלימה את הקריאות של השבתות).
2. לאחר השנה הראשונה יש להמשיך ולקרוא בספרים הישנים ובחדש בתורנות, כדי למנוע "פגיעה" בספרי התורה האחרים; זאת אף שספרי התורה הישנים הם ספרים פרטיים שרק הושאלו לבית הכנסת.