שו"ת במראה הבזק חלק שביעי — סימן ו׳

אוהיו, ארה"ב, מרחשוון תשס"ז

ו. שימוש בשקף עם טעמים במקרה שבעל הקורא אינו בקי בקריאה

שאלה: בית הכנסת שלנו נמצא בקהילה קטנה. במשך תשעת החודשים האחרונים אנחנו מחפשים בעל קורא חדש, ולא מצאנו מישהו שמסכים לעבוד (בשכר שהצענו). המתנדבים שקראו עד היום אינם נמצאים. אנחנו חוששים שיגיע זמן שנצטרך לקרוא מהחומש. האם אפשר להשתמש בשקף שיונח על הקלף עם הנקודות והטעמים? בעל הקורא יקרא את האותיות מהקלף עצמו, והשקף רק יעזור לקריאה נכונה.

תשובה: בקהילה שבה אין בעל קורא, סדר העדיפויות לקריאת התורה יהיה כדלהלן:

א. הקורא יעזר באיש מן הקהל, שיעמוד לידו ויסמן לו את הניקוד והטעמים, ואם אינו יודע לסמן יכול אף לקרוא בלחש והקורא ישמע ויקרא בקול רם.

ב. בעל הקורא יקרא ללא הטעמה, אך יקפיד על ניקוד וטעמים שיש בהם כדי לשנות את העניין.

ג. הנחת שקף שבו משורטטים הטעמים על גבי ספר התורה וקריאה מתוכו, בהקפדה על הדברים הבאים:

1. אסור שיסתירו הטעמים או הנקודות את הכתב שבספר התורה, כדי שהקריאה לא תחשב כקורא בעל-פה אלא מתוך הספר. על כן מומלץ לעשותם קטנים ככל האפשר, כך שתזוזת השקף בעת הקריאה לא תגרום לחדירתם לתחום האותיות ולהסתרתן.

2. אין להדביק את השקף לספר התורה באופן קבוע, אלא יש להניחו על הספר בשעת הקריאה ולקחתו משם בסיומה או במעבר לעמודה אחרת.

3. יש להיזהר בשמירה על השקף, שכן קיפולו עלול ליצור פס לבן שיסתיר את האותיות.

4. אם ניתן ליצור שקפים כך שהאותיות יראו ללא הפסק שקף, כגון על-ידי גזירת השקף כך שיהיה רק במקום הטעמים והנקודות, יש לעשות כן. השימוש בשקף מוגבל למקרה מיוחד זה, שבו אין אפשרות כלל להשיג בעל קורא אף בשכר, ורק כאשר שתי האפשרויות שהוצעו לעיל אינן מעשיות