מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק שביעי — סימן צ״ז

טורינו, איטליה, ניסן תשס"ט
צז. שם של עבודה זרה כתיבתו בכתובה
שאלה: כלה שנולדה לאם יהודייה ואב נוכרי גדלה בין העכו"ם עד שקראו לה שם כאחד שמות העבודה זרה המובהקים שלהם. איך לכתוב את שמה בכתובה?
תשובה:
א. לכתחילה אין לתת לאדם שם של רשע. ואם אדם נקרא על שם רשע או על שם עבודה זרה – צריך לשנות את שמו.
ב. אדם עם שם כזה שאינו רוצה לשנות את שמו – מותר לקרותו בשמו ולכתבו בכתובה.
ג. אם רוצה לשנות את שמו לפני החתונה, לכתחילה צריך לשנות את שמו שלושים יום לפני החתונה ולדאוג שאנשים אכן יקראו לו בשמו החדש. בדיעבד אם קוראים את הכתובה בציבור או ששינה את שמו בתעודת הזהות זה מספיק.
ד. אם שינה האדם את שמו כי מאס בשמו הראשון מפני שהוא שם של רשע, ואינו חפץ עוד שיקראו לו כלל בשם זה, והוא גם שינה את שמו בתעודת הזהות, אין לכתוב בכתובה אלא את השם החדש. אולם אם לא ברור שיש מאיסה בשם הראשון, והוא עדיין כתוב בתעודת הזהות שלו – יש לכתוב את שני השמות בכתובה: תחילה השם שניתן בלידה ולאחריו השם החדש.
ה. אדם הנולד לאב גוי אין לקרותו בשם אביו. נחלקו הפוסקים אם קוראים לו בשמו ובשם אמו או שקוראים לו בשמו לבדו, מבלי הזכרת שם אמו, וכן המנהג. בכל אופן יכתבו נוסף על שמו את שם משפחתו.
ו. לכן במקרה דנן, אם לא שינתה את שמה יכתבו את שם הכלה כמו שהוא ואת שם משפחתה.