שו"ת במראה הבזק חלק שישי — סימן ד׳

ניו יורק, ארה"ב, תשרי תשס"ד

ד. אמירת דבר שבקדושה שלא בשפה העברית או קדיש בעברית, ללא מניין, על ידי אישה

שאלה:

מנהלת אולפנה מתכננת סיור במחנות השמדה בפולין, והיא מכינה אזכרה במקום שיערכו הבנות, שתכלול אמירת תהלים, לימוד משניות, ו"אל מלא רחמים". היא רוצה לומר קדיש בתרגום לעברית, בטענה שהמטבע של התפילה שדורשת מניין גברים הוא דווקא הקדיש בארמית, אבל בעברית או באנגלית זה "סתם" מקדש שם שמים לפני אחרים, שמן הדין אינו דורש מניין, וגם לפי פוסקים רבים יש קיום של קידוש השם לפני עשר נשים. ואין להשוות את זה לאמירת ברכה בשם ומלכות בתרגום לאנגלית, ששם ייתכן שהמטבע כולל שם ומלכות בכל לשון, אך לא ייתכן שכל תפילה שמקדשת שם שמים תחייב מניין גברים.

תשובה:

אמירת דבר שבקדושה חייבת להיעשות במניין, אף אם תורגם לשפה זרה. על כן מותרת אמירת קדיש, אפילו בתרגום לעברית או לשפות אחרות, אך ורק במניין של גברים, ויש להימנע מלשלב את נוסח הקדיש בטקס שאין בו מניין כזה.