שו"ת במראה הבזק חלק שישי — סימן ה׳

מונטריאול, קנדה, חשוון תשס"ה

ה. ברכת המזון בלע"ז

שאלה:

א. מי שאינו מבין לשון הקודש האם יכול להגיד כעין ברכת המזון בלעז לדוגמא "תודה ה' שנתת לי מה לאכול" וכדומה?

ב. ואם מברך כנ"ל בלשון שמבין ולא בלשון הקודש, האם יוצא ידי חובה מדאורייתא או מדרבנן?

ג. מי שיודע לעז ואשורית, האם הוא מוציא אחרים ידי חובה בברכת המזון בלעז?

תשובה:

הדרך הטובה ביותר היא, שילמד את פירוש המילים בלשון הקודש, ויברך בעצמו, שהרי מצוה מן המובחר לברך בלשון הקודש. וי"א שבזמן הזה אין לברך בלשון לעז כלל.

מדאורייתא יוצאים ידי חובה גם בלשון לעז, ובלבד שתובן. ויש להעדיף לומר נוסח של תרגום מדויק. תנאי הכרחי לכך הוא שיבין המברך את אותה הלשון.

נחלקו הפוסקים איזו אפשרות עדיפה – לברך בלשון הקודש, למרות שאינו מבין, או לברך בלשון לעז שאותה הוא מבין.

אפשר להוציא אחרים ידי חובה בלשון לעז. לדעת הפוסקים המעדיפים ברכה בלשון הקודש גם כשלא מבינים (בסעיף ג), עדיף שיאמר בקול בלשון הקודש, והשומעים יחזרו אחריו בלחש.

המברך בלשון לעז בניסוח שונה מהתרגום המדויק של הנוסח שנקבע ע"י חכמים, יצא ידי חובה בדיעבד, ובתנאי שהזכיר בברכתו שם, מלכות וענין הברכה. מכל מקום, לכתחילה אין לעשות כן, אלא יש לברך כפי הנוסח שקבעו חז"ל.