שו"ת במראה הבזק חלק שישי — סימן צ״ב

קליפורניה, ארה"ב, כסלו תשס"ג

צב. סדרי נתינת גט במקרה שהבעל חולה ויש חשש עיגון

שאלה:

הגיעה אלי אישה ונפשה בשאלתה. לפני שמונה שנים היה לבעלה אירוע מוחי (stroke), ובמשך שלושה חודשים היה צמח. אחרי שלושה חודשים חזר להכרתו, אבל לא יכול לזוז חוץ מידו הימנית. לכמה שנים הוא היה יכול לדבר קצת, אבל במשך הזמן ירד בכמות המילים ובאיכותן. עכשיו הוא יכול להגיד אך ורק "no", אבל הוא אומר אותה בשתי צורות: באחת הוא מתכוון ל"כן" ובשנייה הוא מתכוון ל"לא". אחיו, אמו, אשתו והרופאים שמטפלים בו תמיד מסכימים מתי הוא מתכוון ל"כן" ומתי הוא מתכוון ל"לא". הרופאים אומרים וכותבים שהוא עדיין בר דעת ויודע מהם קידושין, גירושין וגם ענייני גט שבו הוא מגרש את אשתו. בתנועות האיברים גם כן המצב ירד במשך השנים, והיום הוא אינו יכול לכוון את תנועותיו אלא להביא אוכל אל פיו בידו הימנית. זה מצבו רוב הזמן, אבל במיעוט ניכר של הזמן אי אפשר לדעת אם הוא בר דעת או לאו. הרופאים ומשפחתו אומרים שכאשר יש יותר מדי אנשים בחדר הוא מתבלבל.

עלה בדעתי להתיר את האישה על ידי גט פיטורין שנסדר בשאלות, כמו במי שנשתתק (שו"ע אבה"ע סי' קכא סע' ה) והוא נחשב בר דעת כל זמן שהוא יודע ענייני גטין וקידושין (עיין ב"אגרות משה" אבה"ע א סי' קכ). כמו כן אני חושב שיכולים לסמוך על ה"תרגום" של מילותיו כמו שסומכין על תרגום משפות זרות (עיין ב"אגרות משה" אבה"ע ג סי' לב).

לכן חשבתי שעדים וסופר ושליח (אני עצמי הסופר, אבל בלי שאר חברי בית הדין) נלך לבית חולים ונשאל אותו שש שאלות – חד הן ותרין לאו, חד לאו ותרין הן (אולי יותר טוב לשאול ג' שאלות לפני כתיבת הגט ועוד ג' אחרי כתיבת הגט (עיין ב"בית יוסף" סי' קכא ד"ה והרמב"ם כתב), ואם הוא עונה כהוגן אז שואלים אותו אם הוא רוצה שיכתבו, יחתמו ויתנו גט לאשתו. במקרה כזה נכתוב, נחתום וניתן גט, בתנאי שהוא עדיין בר דעת כאשר ניתן את הגט לאשתו. ושוב מיד אחרי מסירת הגט נבדוק אותו שוב אם הוא בר דעת, ואם כן היא מגורשת. בבדיקה האחרונה צריכים רק שני עדים.

עדיין לא הספקתי לעיין, ורציתי לשמוע מה חוות דעתכם בנדון.

בתפילה למרום שלא תבואנה בנות ישראל למצב כזה.

תשובה:

גדולי ישראל שבכל הדורות עשו כל שביכולתם כדי להציל אישה מעיגונה. כך גם במקרה מצער זה, מצווה גדולה מוטלת על הרב לעשות ככל שביכולתו לעזור לאישה, שכבר סבלה כל-כך מפרשה זו, עם מידת הזהירות שלא יינתן חלילה גט שלא כדין – מצב שעלול להביא לתוצאות חמורות שאינן ניתנות לתיקון.

בעל במצב המתואר בשאלה יכול לגרש את אשתו בזמן שיוגדר כ"חלים". נשתדל בהמשך הדברים להגדיר מצב זה. חשוב לוודא שהבעל נמצא ברמה השכלית הנדרשת כדי להבין את משמעות הגירושין, על מנת להבטיח שהאישה לא תישאר הלכתית אשת איש וחלילה תחשוב את עצמה למגורשת.

א. מלשון הדיין השואל, נראה שבעל זה הינו עתים "חלים" (רוב הזמן) ועתים שוטה ("מיעוט ניכר" של הזמן). לכן, בזמנים שבהם הוא שפוי "הרי הוא פיקח לכל דבר", ויוכל לגרש את אשתו.

ב. הליך הגירושין נמשך זמן לא קצר. יש להשתדל שהבעל יהיה שפוי לאורך התהליך. אם יש ספק שמא הבעל משתטה בשעת ציוויו על כתיבת ונתינת הגט, בשעת כתיבת הגט או בשעת נתינתו, יש לעצור את התהליך, לחכות עד שישתפה ואז להמשיך בתהליך הגירושין.

ג. אם ציווי הבעל, כתיבת הגט או נתינתו היו בזמן שלא היה שפוי, הגירושין יהיו פסולים, וייתכן שאפילו מדאורייתא .

ג. לעניין דרך בדיקתו, אפשר לסמוך, כדעת הדיין השואל, על תגובתו באמירת המילה "no" בשתי הצורות, אם ההבחנה בין שתי צורות אלה היא ברורה.

אין להסתפק בבדיקה אחת לפני הכתיבה ובבדיקה שנייה לאחר הנתינה, שהרי לדעות רבות יש לחוש שמא הבעל יתבלבל בינתיים מבלי שנדע והגט ייפסל.

ד. יש לערוך בדיקה אחת גמורה לפני הציווי, כדי לוודא שהבעל מבין את ענייני הגירושין. במשך כל זמן הכתיבה והנתינה ידברו אתו בכל עניין שהוא (וידרשו ממנו להגיב) כדי לוודא שעדיין דעתו היא ברמה מספקת. כאמור לעיל, ברגע שיש ספק לגבי שפיותו יש להפסיק את תהליך הגירושין בצורה מידית, ולחכות (אפילו ליום אחר) עד שמצבו ישתפר. לאחר כל הפסקה יש לשוב ולבדקו בדיקה מלאה, ובהמשך לדבר אתו כנ"ל לכל אורכם של תהליכי הכתיבה והנתינה.

ה. אם הנחיות אלה אינן בנות ביצוע, בגלל אורך זמן הנדרש לכתיבת הגט, חולשת הבעל וכדו', יש לחפש נייר ודיו שיאפשרו כתיבה מהירה יותר. יש להקפיד שהדיו יעמוד בתנאי של "רישומו עומד וניכר". במקום הצורך ניתן להקל להשתמש גם בעט כדורי.

ו. יש יותר מקום להקל בכתיבת טופס הגט, דהיינו נוסח הגט הסטנדרטי, מאשר בכתיבת תורף הגט, דהיינו מקום האיש, האישה, הזמן והמילים "הרי את מותרת לכל אדם".

ז. אם יש צורך בדבר, בגלל המצב המיוחד מותר לכתוב את הטופס גם בזמן שיש להסתפק בו אם הבעל שפוי.

ח. "במקום עיגון ושעת הדחק" שכזה יש להכשיר גט שאינו כתוב בכתב אשורי.

ט. על הסופר להתאמן במיוחד לפני כתיבת הגט, כדי שיוכל להקפיד כמה שיותר על הדרישות לכתחילה בעניין כתיבת גט, למרות המהירות שתידרש ממנו במקרה זה.

י. גם במקרה זה, על הסופר להקפיד מאוד שהגט יהיה קריא.

יא. אם ההליך ייכשל למרות כל האמור לעיל, ניתן להקל בכתיבת הטופס גם בזמנים שהבעל הוא ודאי שוטה.

יב. ועיין כאן בהערות לגבי אפשרות כתיבת התורף כשהבעל הוא ספק שוטה ספק "חלים".

יג. אם הצליחו לסדר גט כשהבעל היה ודאי "חלים", אלא שהוצרכו לכתבו בכתב שאינו אשורי. לאחר נתינת הגט רצוי להוציא ציווי נוסף מן הבעל על גירושין חדשים לחומרא, ואז יסדרו גט נוסף בכתב אשורי, גם אם בחלק מתהליך זה הבעל יהיה ספק שוטה (או אפילו ודאי שוטה). אבל אם אין זה מעשי, יש לסמוך על הגט שנכתב בכתב אחר, הואיל ובהחלט מדובר "במקום עיגון ושעת הדחק".

נחזור ונדגיש שהנחת היסוד של תשובה זו, היא כפי שהוגדר הדבר גם בלשון השאלה, שבזמנים שבהם הבעל אינו מתבלבל הוא מבין ענייני גירושין ומוגדר מבחינה הלכתית כשפוי. במקרים רבים קשה מאוד לקבוע מעמד זה מבלי לקבל גם אבחונים רפואיים נוירופסיכולוגיים.

והקב"ה יצילנו משגיאות, וירפא את שבר עגונות עמו.