שו"ת במראה הבזק חלק שישי — סימן צ״ג

לונדון, בריטניה, תמוז תשס"ה

צג. כפיית האישה לקבל גט לטובתה

שאלה:

ישנו זוג בקהילה שחי בנפרד כבר שלוש שנים. מדובר בסכסוך ארוך, שמתפרש כבר שנים רבות. בינתיים יש לאישה חבר (גרוש). הם אינם חיים ביחד אלא בבתים נפרדים. האישה פנתה אליי לא מזמן כדי לשוחח עמי לגבי גירושין. יש לה טענות כספיות כלפי בעלה, והיא מתכננת "להילחם" בו על מנת לממש את הטענות, שרובן קשורות דווקא לכספים שהיא טוענת שהוא חייב לבן שלהם (בחור בן 22). אחת השאלות שהיא שאלה אותי היא האם היא יכולה לסרב לקבל גט ממנו, על מנת ללחוץ עליו להיענות לבקשותיה. הסברתי לה, כמובן, את המצב הבעייתי שבו היא נמצאת כאשת איש, ועל כך שלמעשה לטובתה כדאי לה לקבל גט, אולם הבהרתי לה שבסופו של דבר אי אפשר להכריח אותה לקבל גט (חרם דר"ג). האם צדקתי בדברים אלו? האומנם לא ניתן להכריח אותה? ראיתי ב"במראה הבזק" (ה כמדומני) שאלה לגבי אישה שזנתה, ושם נאמר שהיא איננה יכולה לסרב. לא נראה לי שמדובר במקרה זהה, למרות שידוע שהם בקשר הדוק.

תשובה:

אישה רשאית לסרב לקבל גט ואסור באיסור "חרם" חמור לגרשה בעל כרחה כל זמן שהיא רוצה להמשיך לחיות עם בעלה חיי משפחה תקינים. אם רוצה בגירושין אבל מנסה לנצל את ה"גט" כדי להשיג "טובות הנאה" אחרות, נראה שניתן לכופה עד שתרצה לקבל את הגט על ידי מניעת מזונות וכיו"ב. אך אין להתיר לגרשה בעל כורחה מחשש שמא ייפרץ חרם דרבנו גרשום ויבואו להקל בכל אישה לגרשה בעל כורחה. ומשום כך, אם המקרה שלפנינו ידוע כחריג "וקלא אית לה", ניתן יהיה לגרש האישה אף בעל כורחה.

במקרה שהאישה עוברת על דת משה או על דת יהודית ניתן לגרשה אף בעל כורחה.

כמו שציינת בשאלתך, עדיף לאישה להתגרש מהר ככל האפשר – שהרי בינתיים היא עוברת על איסורים חמורים – ולנהל את המאבק המשפטי ללא קשר לשאלת הגט.

נחזור ונדגיש כי כל "ניצול" של הלכה למטרה כלשהי, בין מצד הבעל ובין מצד האישה, יש במעשהו חילול השם, ומי שעושה זאת הריהו כמי שמשתמש בתורה כקרדום לחפור בו.