שו"ת במראה הבזק חלק שישי — סימן צ״ט

טורונטו, קנדה, טבת תשס"ד

צט. ייצואם לחו"ל של יינות רמת הגולן משנת שמיטה המשווקים על ידי אוצר בית-דין, והשימוש בהם

שאלה:

אני משרת כרב בטורונטו. לפני סיום ביקורי בארץ עברתי דרך חנות ה"דיוטי פרי" בנמל התעופה בן גוריון וקניתי שם כמה בקבוקים של יין "גמלא". כשהגעתי הביתה שמתי לב שהם מתוצרת שנת השביעית, ושווקו על ידי אוצר בית-דין. תהיתי מה דינם לעניין ביעור בערב פסח של השמינית, שהיה כבר שנתיים קודם. האם היין קדוש בקדושת שביעית? האם הוא נאסר כיוון שעבר זמן הביעור? כיצד עלי לנהוג ביין זה?

תשובה:

א. פירות הקדושים בקדושת שביעית אסור להוציאם לחו"ל, וצריך לבערם לפני פסח של השנה השמינית. מובן שדין זה חל גם על מיצים ויין.

ב. יינות רמת הגולן משווקים בהכשר הרב אברהם אויערבך אב"ד ורב העיר טבריה. בבירור שעשינו עמו התברר כי בשנת השמיטה האחרונה (תשס"א) כל היינות הופקו מענבים שהטיפול בהם נעשה בידי אוצר בית-דין (לא מענבים של נוכרים ולא על פי היתר המכירה).

ג. כיוון שמדובר בכמות גדולה, סיכמו שליחי הרב אויערבך עם החנויות שהן פועלות כשליחים של בית-הדין, לכן אם היינות היו עדיין בחנויות בזמן הביעור לא נתחייב היין בביעור. לאחר זמן הביעור התיר הרב אויערבאך את הייצוא לחו"ל, כיוון שלשיטת הר"ש משאנץ האיסור לייצא נובע מהחובה לבער בארץ, וממילא מה שאינו חייב בביעור מותר לייצאו.

ד. יין זה, הקדוש בקדושת שביעית, יש להקפיד בו שלא ייפסד שלא לצורך, לכן:

1. אסור להפסידו, כגון לשפכו או למלא מעל לגדותיה את כוס הקידוש.

2. אסור להשתמש בו לשימוש פחות חשוב משימושו הרגיל, כגון להוסיפו לתבשיל.

מאידך גיסא, הכלל הגדול הוא "עושה בהם כדרך שהוא עושה בשלו".

ה. נציין כי יש עניין מיוחד באכילת פירות הקדושים בקדושת שביעית, ועוד יותר פירות המשווקים על ידי אוצר בית-דין, שבכך מחזקים את ידי החקלאים מיישבי ארץ ישראל המקפידים על שמירת הלכות התלויות בארץ, והם "גיבורי כח עושי דברו" האמיתיים.

ו. נוסיף ונזהיר בהזדמנות זו, כי בחנויות ה"דיוטי פרי" בשדה התעופה בן גוריון אין עורכים מכירת חמץ כללית, ויש לבדוק בכל קנייה, בעיקר בתקופה שלאחר הפסח, שאין במוצר חמץ שעבר עליו הפסח. במיוחד יש להיזהר מקניית ויסקי, שהנו חמץ גמור.