שו"ת במראה הבזק חלק שלישי — סימן כ״ה

ישראל, מנחם-אב תשנ"ד

כה. מנין נשים

שאלה:

יש מספר נשים בקיבוץ המעוניינות לקיים 'תפילה' בקבוצת נשים בעיקר לחגיגת בת מצוה ובשמחת תורה. הן מעונינות לערוך את ה'תפילה' בדומה למנין של גברים.* האם יש איזה צד להתיר להן לומר דברים שבקדושה - קדיש, ברכו וקדושה?

* האם יכולות להוציא ספר תורה, ולקרוא כפי שעושים הגברים אפילו בלי ברכות?

במדה והדבר אסור ממש יקבלו בקיבוץ את מרות ההלכה. אחרי עיון ראשוני, אני נוטה לחשוב שאף על פי שאין איסור הלכתי ממש שיוציאו ספר תורה ליקרוא בו בלי ברכות, לא ראוי לשנות מהמנהגים המקובלים, ולחדש דברים שדומים מאוד לתנועות הרפורמיות. אולם אם אין בו איסור רק נשאר בגדר 'לא ראוי', אצטרך לעמול יותר בשכנוע התושבים, ולכן אבקש גם מקורות שיסייעו לי בזה.

תשובה:

אין נשים מצטרפות למניין עשרה, ולכן אסור להן להגיד "ברכו", קדיש, חזרת הש"ץ וקריאת-התורה בברכות גם כשהן לבדן.

תפילה של מניין נשים לבדן הוי תפילה שלא בשלימות מבחינת תפילה בציבור, ולכן אין להתיר בשום אופן מניין שכזה, ומה גם שהדבר עלול לגרום לבעיות.

גם לבת-מצוה אין מקום לארגן קריאה בתורה כמו לבר-מצוה. את הרצון לקבלת נועם עול המצוות והשבח לבורא עולם ניתן לבטא ע"י סעודת-מצוה, דרשה של בת-המצוה וקריאה מתוך חומש.