שו"ת במראה הבזק חלק שלישי — סימן ל״א

קאלי, קולומביה, טבת תשנ"ד

לא. ריבוי מניינים לפי נוסח העדות השונות לענין "לא תתגודדו"

שאלה:

קיים אצלנו ב"ה מנין קבוע לערבית. בבית הכנסת הספרדי יש שחרית בד"כ בשני וחמישי. ה"יארצייט" עושים גם שחרית בבית כנסת שלי - האשכנזי. ולא עלינו, כשיש אבלים עושים אצלם עוד מנינים. מהו גדר האיסור של "לא תתגודדו" לגבי מנינים - קבועים, לא קבועים נוספים, והאם זה שונה באיזה נוסח המנין השני. לא תמיד קל לקיים שני מנינים. (היה כבר מקרה של שתי משפחות אבלות באותו זמן).

תשובה:

1. אין בהנהגת מנהגים שונים של העדות כגון ספרדים ואשכנזים, משום לא תתגודדו, כל עוד כל ציבור ניכר בפני עצמו בבית-כנסת נפרד וכדומה. ואדרבא, כל ציבור חייב לנהוג כמנהג שלו.

2. אפילו בעיר שהיתה בה רק קהילה אחת, ואחר כך רצו אנשים מעדה מסוימת להיפרד ולהתפלל כמנהגם - מותרים לעשות כן, ואין בזה משום לא תתגודדו.

3. אם אין מספיק יהודים בעיר כדי לפרנס שני מניינים, או אז יש להתחבר לציבור אחד, ובקביעת נוסח התפילה הולכים אחר הרוב, אלא אם כן כבר היה מנהג קבוע בעיר או בבית-הכנסת.