שו"ת במראה הבזק חלק שלישי — סימן פ״ו

טנסי, ארה"ב, אלול תשנ"ג

פו. גיור ילדים ע"פ רצון האם כאשר שני ההורים גויים

שאלה:

שאלה מוזרה עלתה פה. אשה נכרי' למדה הרבה על יהדות ע"מ להתגייר, בסופו של דבר החליטה שלא להתגייר. אח"כ התחתנה עם גוי וילדה בן ובת. היא מתחרטת שלא התגיירה אז, אבל אינה מוכנה להתגרש מבעלה הגוי. רצונה חזק שבני' יהיו יהודים מלאים. היא מאד רצינית ומוכנה לנהל בית כשר ושמירת שבת (מובן שלא תהא ממש ש"ש, אבל האוירה בבית תהי' של שבת). הבן קרוב לחמש שנים ורוצה מאד שיהה תלמיד אצלנו. קשה לי למצוא תקדימים לבעי' זו, ואבקש מכת"ר להאיר את הדרך ללכת בה.

תשובה:

1. גוי קטן שהביא אותו אביו, או אמו בהסכמת האב, לגיירו, בית-דין מגיירים אותו, אף על פי שאביו ואמו אינם מתגיירים. וזה בתנאי שברור לנו, שהילד יקבל חינוך דתי, ושסביר להניח שיהיה יהודי שומר תורה ומצוות לכשיגדל. אם אין דבר זה ברור לנו, אין אנו מגיירים אותו, אלא מחכים עד שיגדיל, ואז מגיירים אותו כמו כל גר, עם קבלת מצוות כדבעי וכו'.

2. בנדון דידן, אם ההורים מתחייבים למסור את הילדים למוסד פנימייתי יהודי דתי, אז אפשר לגייר את הילדים , ואם ההורים אינם רוצים למסור אותם, אבל מתחייבים לשלוח אותם לבית-ספר תורני מובהק (ולא די בבית-ספר מסורתי), ומתחייבים שבתוך ביתם יחנכו את הילדים לתורה ומצוות, לכל הפחות כשרות ושמירת שבת ממש (ולא מספיק "אווירה של שבת"), אז נראה שאפשר לגייר את הילדים, וזה הכל משום שכתבת, שהאם רצינית בכוונתה ובאהבתה ליהדות.

3. ברור שאם ההורים מתנהגים על-פי הדת הנוצרית בכל צורה שהיא, כגון שהולכים לבית תיפלותם בימי ראשון או חוגגים את חגיהם בכל צורה שהיא, כי אז אין לגייר את הילד.

4. כאשר אין מגיירים אותם, גם אין מכניסים אותם לבית-ספר יהודי, אלא מגלגלים אותם עד שהגירות מתאפשרת.