אאורח חיים
שאלה א', טלית קטן שתולה בו ציציות באופן שיוכל להסירם כמו שהם ולהחזירם בו כמו שהם בעת שירצה, אם יש בזה חשש תולמ"ה:
בשאלה ב', בענין תיקין רחל ותיקון לאה עד זמן עלות השחר:
גשאלה ג', בברכות התורה אם אומר והערב נא בוא"ו, גם בקדיש אם אומרים מכל או מן כל:
דשאלה ד', כהן מתפלל עמידה וקרא החזן כהנים, אם חייב להפסיק או לאו:
השאלה ה', אם יש ב' כהנים אם יאמר החזן תיבת יברכך:
ושאלה ו', עומד באמצע סעודה ונגע בתפילין או ברצועות או במגילה אם צריך נטילה:
זשאלה ז', בדין ש"ע א"ח סי' קס"ו ס"ו אם יש על זה דין סכ"ל:
חשאלה ה', נזדמן עננים רבים ולא נשאר זמן לברך על הלבנה אלא לילה אחת וראה הענן עשוי פסקי פסקי סביבות הלבנה דודאי לא יוכל להשלים הברכות בין ענן לענן, כי בחצי הברכה יבא ענן אחר ויכסנו, אם מצי לברך בכה"ג לכתחילה:
טשאלה ט', אם יברכו ברכת האילנות על אילן ערלה:
ישאלה יו"ד, שאלות קטנות מן ת"ח א':
יאשאלה י"א, טומנין מים חמין לשתותם בשבת בבקר בקהוו"א אם צריך להניח מע"ש מעט בין כדי שיהיה המים צבועים:
יבשאלה י"ב, מחלל שבתות בפרהסייא אם מצטרף למנין עשרה ואם מעלין אותו לס"ת:
יגשאלה י"ג, הטמנת ביצים על פי הקדרה שסותמין פיה בבצק ומסדרים הביצים על הבצק, אם מותר לאכול חלב אחריהם:
ידשאלה י"ד, סוכר אם מותר לרסקו במים בשבת ואם מותר למחות היגורט"י בשבת:
טושאלה ט"ו שאלות אחדות בדבר קריאת התורה:
טזשאלה ט"ז, אם נתלכלכה מטפתתו בשבת וכבסה, אם אסור להשתמש בה לעולם:
יזשאלה י"ז, המבשל בשבת אם מותר ליתנו במתנה לאחרים:
יחשאלה י"ח, כלי של מילה אם מותר להחזירו לביתו בשבת:
יטשאלה י""ט, כיבה למפ"א בשבת דחשש שמא ישרף:
כשאלה כ', פירות שבאו לראובן מחוץ לתחום על ידי גוי:
כאשאלה כ"א, ישראל אזאג"י כיצד יעשה בשבת שלא יתבטל עסקו:
כבשאלה כ"ב, עונג שבת דאורייתא או הוא דרבנן:
כגשאלה כ"ג, ש"ץ בברכה מעין שבע יענה קדיש וקדושה או לאו:
כדשאלה כ"ד, ישראל וגוי שכנים וכותל אחד בין זל"ז והמת בבית ישראל ויש חלון בכותל ורוצה לתקנו בשבת:
כהשאלה כ"ה, ב' חצרות וכותל א' ביניהם ונפל הכותל ופינוהו ונעשה חריץ במקום הכותל מפסיק יותר מן ט"ו טפחים אם יכולים לערב:
כוא"ה יש לקמן בסי' מ"ה שאלה שייכה להלכות שבת בענין תבשיל על האש:
כזשאלה כ"ו, בענין אמירה לגוי במקום מצוה אך המצוה אינה נעשית בשבת אלא בליל מוצאי שבת:
כטשאלה כ"ח, קערות ברזל מצופים בסממנים ואומרים שזה חרס אם מותרים בהגעלה להשתמש בפסח:
לשאלה כ"ט, מה שנהגו אנשי ק"ק עמארה בכלי זכוכית של חול להשתמש בהם בפסח ע"י שטיפה בלבד:
לאשאלה ל', הנוהגים שלא לאכול אורז בפסח, אם מותרים לבשל האורז לאחרים ביו"ט:
לבשאלה ל"א, בענין ישראל שקנה שכר שעורים מערל א' ושכח אצל הסוחר תיבה אחת מלאה מזה השכר ואחר שלש שנים הביאה לישראל וכו':
לגשאלה ל"ב, חולה שהזהירו הרופא שלא יאכל מצה ולא ישתה יין ונתן לו רשות על דבר מועט, אם יש בזה המעט מצוה אע"פ שאין בו שיעור:
לדשאלה ל"ג, שלשה מצות שזרחה עליהם השמש בעת עריכתם ואח"כ נתערבו בשוגג:
להשאלה ל"ד, ראובן נדר להתענות למחר ושכח ושתה קהווא קודם נץ החמה אם איבד תעניתו או לאו:
לושאלה ל"ה, כמה שאלות שונות בענין תענית:
לזשאלה ל"ו, ילד קטן בוכה הרבה יומם ולילה ושאל אביו מן הרופא וא"ל שישקוהו אפיו"ן ואמר אביו לאשה אחת שתשקהו ע"פ מצות הרופא והשקתו י"ח ימים ובסוף מת והאשה חוששת שמא מחמת האפיון מת ורוצה תיקון:
לחשאלה ל"ז, בן י"ח שנים נשא אשה גדולה והיה משמש עמה בנדתה שנה אחת ואחר שגדל בא לשאול תיקון:
לטשאלה ל"ח, בר"ה וביוה"כ אומרים מזמור לתודה אחר ברוך שאמר או לאו, ואם מברכים על הבשמים במוצאי כפור שחל בשבת, ואם מזכירים שבת בהפטרת מנחה:
משאלה ט"ל, מי שטעה במקום יכתוב לחיים ואמר ובספר חיים ובתוך שים שלום נזכר אם יאמר אותה במקומה או"ד כבר נפטר באמירתה:
מאשאלה מ', ראובן עשה סוכה כהלכתה בשלש דפנות, ובערב סוכות אחר הצהרים נפלו הדפנות ונשאר הסכך עומד על עמודים בלבד, וחזר ראובן ותקן הדפנות, אם יש בזה איסור תולמ"ה.
מבשאלה מ"א, למה בסליחות בעשה למען אברהם אזרח תמימיך מזכירין פנחס אחר דוד הע"ה, ובתפלות ליל הו"ר ויום הו"ר מתפללין תפלת פנחס קודם דוד הע"ה:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים