תוספתא גיטין (ליברמן) — פרק א׳

בחומר במדינת הים שאין בארץ ישראל ובארץ ישראל שאין במדינת הים, שהמביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם, אם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו.

גהמביא גט מארץ ישראל אין יכול שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם, אם יש עליו עדים מתקיים בחותמיו. כיצד אמרו יתקיים בחותמיו, עדים שאמרו כתב ידינו זה כשר, כתב ידינו זה, ואין אנו מכירין לא את האיש ולא את האשה, כשר. אין כתב ידינו זה, אבל אחרים מעידין בהן שהוא כתב ידן, או שהיה כתב ידן יוצא ממקום אחר, כשר. ר' מאיר או' עכו ותחומיה כארץ ישראל לגיטין, וחכמים או' עכו ותחומיה כחוצה לארץ לגיטין. מעשה באחד מכפר ססי שהביא לפני ר' ישמעאל גט אשה. אמ' לו ר' ישמעאל, מאין אתה, אמ' לו, ר', מכפר ססי, תחומה של ארץ. אמ' לו אף אתה צריך שתאמר בפני נכתב ובפני נתחתם, ולא נזקק לעדים. לאחר שיצא, אמ' לפניו ר' לעיי, ר', כפר ססי תחומה של ארץ ישראל קרובה לצפורי יתר מעכו. אמ' לו, הואיל ויצא מעשה בהיתר יצא.

דר' יהודה אומ' אע"פ ששני עדיו כותים כשר. אמ' ר' יהודה מעשה והביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותני גט אשה, והיו עדיו כותים, והכשירו. כל שטרות העולים בערכאות של גוים, אע"פ שחותמיהן גוים, ר' עקיבא מכשיר בכולן, וחכמים פוסלי' בגיטי נשים ובשיחרורי עבדים. אמ' ר' לעזר בר' יוסה, כך אמ' להן לזקנים בצידן, לא נחלקו ר' עקיבא וחכמים על שטרות העולים בערכאות של גוים, שאע"פ שחותמיהן גוים שהן כשרין, על מה נחלקו, על שנעשו בהדיוט, שר' עקיבא מכשיר בכולן, וחכמים פוסלין בגיטי נשים ובשחרורי עבדים. רבן שמעון בן גמליאל אומ' אף גיטי נשים ושחרורי עבדים כשרין, במקום שאין ישראל חותם.

האמ' ר' לעזר אמרנו לו לר' מאיר, מפני מה זכין לעבד שלא בפניו. אמ' לנו, אינו אלא חוב הוא לו, שאם היה עבד כהן נמצא פוסלו מן התרומה. אמרנו לו, והלא אם רצה שלא לזונו ושלא לפרנסו הרשות בידו. אמ' לנו והלא עבד כהן שברח, ואשתו של כהן שמרדה, הרי אילו אוכלין בתרומה. אבל אשה אינו כן, אלא חבין לה מזונות, ופוסלין אותה מן התרומה.

והאומ' תן מנה זו לפלני שאני חייב לו, תן מנה זו לפלוני פקדון שיש לו בידי, הוליך מנה זו לפל' פקדון שיש לו בידי, אם רצה לחזור לא יחזור, וחייב באחריותו עד שיקבל את שלו.

זהולך מנה זו לפלני, תן מנה זו לפלני, אם רצה לחזור יחזור. הלך ומצאו שמת, יחזיר לנותן. אם מת, יחזיר ליורשיו.

חהתקבל מנה זו לפל', זכי במתנה זו לפל', התקבל שטר מתנה זו לפלני, זכי בשטר מתנה זו לפלני, אם רצה לחזיר לא יחזיר. הלך ומצאו שמת, יחזיר לנותן לו. ואם לאחר מיתה זכה, יחזיר ליורשים, שאין זכין למת לאחר מיתה.

טשא מנה זו לפלני, טול מנה זו לפלני, יהא מנה זו לפלני בידך, ומת, אם רצו יורשין לכופו אין יכולין, ואין צריך לומ' באומ' זכי לו, ובאומ' התקבל לו.