דניאל — פרק ד׳

אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁלֵה הֲוֵית בְּבֵיתִי וְרַעְנַן בְּהֵיכְלִֽי

אני נבוכדנצר שלֵו הייתי בביתי ורענן בהיכלי.תרגום הבינני

אנהזהו תוכן ספור האגרת ואמר הנה אני נ״נ בשלוה הייתי בביתי ורטוב ומלוחלח בהיכלי ועל שבהחלום אשר יספר בענין נמשל הוא אל האילן לזה אחז בלשון שאלה מליצת שבח וטובת האילןמצודת דוד

ורענן ענין לחות ורטיבות כמו דשנים ורעננים (תהלים צב)מצודת ציון

חֵלֶם חֲזֵית וִֽידַחֲלִנַּנִי וְהַרְהֹרִין עַֽל מִשְׁכְּבִי וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּֽנִי

חלום ראיתי, והפחידני; והרהורים על משכבי וחזיונות ראשי יבהלוני.תרגום הבינני

חלםחלום ראיתי והפחיד אותי והרהוריןהמחשבות בהיותי ישן על משכבי והוא החלום הבאה מן המחשבה וראיית ראשי הבהילו אותי ואף זה יורה על החלום הנראה בהמוח אשר בראש וכפל הדבר פעמים ושלש והיא דרך מליצה לחזק הדבר ולהגדיל העניןמצודת דוד

וּמִנִּי שִׂים טְעֵם לְהַנְעָלָה קׇֽדָמַי לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶל דִּֽי פְשַׁר חֶלְמָא יְהֽוֹדְעֻנַּֽנִי

וממני שם טעם להכניס לפני את כל חכמי בבל, אשר את פשר החלום יודיעוני.תרגום הבינני

ומניוממני נעשה גזרת אומר להכניס לפני את כל חכמי בבל אשר יודיעו לי פתרון החלוםמצודת דוד

בֵּאדַיִן (עללין) [עׇלִּין] חַרְטֻמַּיָּא אָֽשְׁפַיָּא (כשדיא) [כַּשְׂדָּאֵי] וְגָזְרַיָּא וְחֶלְמָא אָמַר אֲנָה קֳדָמֵיהוֹן וּפִשְׁרֵהּ לָא מְהוֹדְעִין לִֽי

אז נכנסו החרטומים, האשפים, הכשדים והגוזרים; ואת החלום אמרתי אני לפניהם, ואת פשרו אינם מודיעים לי.תרגום הבינני

באדיןאז נכנסו החרטומים וגו׳ ואמרתי לפניהם החלום ולא הודיעו לי הפתרוןמצודת דוד

וְעַד אׇחֳרֵין עַל קׇֽדָמַי דָּנִיֵּאל דִּֽי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֻׁם אֱלָהִי וְדִי רֽוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּהּ וְחֶלְמָא קׇֽדָמוֹהִי אַמְרֵֽת

ועד אחרון נכנס לפני דניאל, ששמו בלטשאצר כשם אלוהי, ואשר רוח אלוהים קדושים בו; ואת החלום לפניו אמרתי.תרגום הבינני

ועד אחרןועד באחרונה נכנס לפני דניאל אשר שמו בלטשאצר כשם אלהי אשר בו רוח אלהים קדושים ואמרתי החלום לפניומצודת דוד

בֵּלְטְשַׁאצַּר רַב חַרְטֻמַּיָּא דִּי אֲנָה יִדְעֵת דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ וְכׇל רָז לָא אָנֵס לָךְ חֶזְוֵי חֶלְמִי דִֽי חֲזֵית וּפִשְׁרֵהּ אֱמַֽר

בלטשאצר, רב החרטומים, אשר אני ידעתי כי רוח אלוהים קדושים בך וכל סוד אינו קשה לך — חזיונות חלומי שראיתי ופשרו אמור.תרגום הבינני

בלטשאצרוכה אמרתי לו אתה בלטשאצר שר החרטומים אשר אני יודע אשר רוח אלהים קדושים בך וכל סוד לא ינצח אותך להיות קשה ממך לבל תדעהו חזיתאגיד לך מראות החלום אשר ראיתי ואמור אתה הפתרוןמצודת דוד

אנס ענין הכרח ונצוח ועל שם זה נקרא הגזלן אנסמצודת ציון

וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַֽל מִשְׁכְּבִי חָזֵה הֲוֵית וַאֲלוּ אִילָן בְּגוֹא אַרְעָא וְרוּמֵהּ שַׂגִּֽיא

וחזיונות ראשי על משכבי: רואה הייתי, והנה אילן בתוך הארץ, וגובהו רב.תרגום הבינני

וחזויוזהו מראית ראשי בהיותי שוכב על משכבי חזהרואה הייתי והנה אילן בתוך הארץ וקומתו מרובהמצודת דוד

רְבָה אִֽילָנָא וּתְקִף וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא וַחֲזוֹתֵהּ לְסוֹף כׇּל אַרְעָֽא

גדל האילן וחזק, וגובהו יגיע לשמים, ומראהו לסוף כל הארץ.תרגום הבינני

רבהגדל האילן ונתחזק וקומתו הגיע עד השמים ומראהו היה נראה לסוף כל הארץמצודת דוד

עׇפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ תְּחֹתוֹהִי תַּטְלֵל חֵיוַת בָּרָא וּבְעַנְפוֹהִי (ידרון) [יְדוּרָן] צִפְּרֵי שְׁמַיָּא וּמִנֵּהּ יִתְּזִין כׇּל בִּשְׂרָֽא

עלוותו יפה ופריו רב, ומזון לכל בו; תחתיו תצל חית השדה, ובענפיו ישכנו ציפורי השמים, וממנו ניזון כל בשר.תרגום הבינני

עפיההעלין שבו היו נאים ויפים ופירותיו היו מרובים והיה די בהם לזון ולכלכל את כל הבריות תחתוהיתחתיו חסו בצלו חיית השדה ובענפיו יקננו עוף השמים ומפירותיו היו נזונים כל הבריותמצודת דוד

עפיה העלין כמו מבין עפאים (שם קד)מצודת ציון

חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַֽל מִשְׁכְּבִי וַאֲלוּ עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִֽת

רואה הייתי בחזיונות ראשי על משכבי, והנה עיר וקדוש מן השמים יורד.תרגום הבינני

חזהרואה הייתי במראית ראשי בהיותי ישן על מטתי ואלווהנה מלאך מחריב והוא קדוש ירד מן השמיםמצודת דוד

עיר מלאך המחריב והוא מלשון ערו ערו (שם קלז)מצודת ציון

קָרֵא בְחַיִל וְכֵן אָמַר גֹּדּוּ אִֽילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי אַתַּרוּ עׇפְיֵהּ וּבַדַּרוּ אִנְבֵּהּ תְּנֻד חֵֽיוְתָא מִן תַּחְתּוֹהִי וְצִפְּרַיָּא מִן עַנְפֽוֹהִי

קורא בכוח וכה אומר: גדעו את האילן וקצצו ענפיו, השירו עלוותו ופזרו פריו; תנוד החיה מתחתיו והציפורים מענפיו.תרגום הבינני

בחילבכח והרמת קול גודוכרתו האילן וקצצו ענפיו והפילו עליו ופזרו פירותיו תנודינודו החיות מתחתיו והעופות ינודו מן ענפיומצודת דוד

גדו כרתו והוא קרוב מלשון שקמים גדעו (ישעיה ט) · אתרו ענין הפלה והשלכה כמו ראה ויתר גוים (חבקוק ג׳:ו׳)מצודת ציון

בְּרַם עִקַּר שׇׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ וּבֶֽאֱסוּר דִּֽי פַרְזֶל וּנְחָשׁ בְּדִתְאָא דִּי בָרָא וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע וְעִם חֵיוְתָא חֲלָקֵהּ בַּעֲשַׂב אַרְעָֽא

אבל את עיקר שורשיו בארץ הניחו, ובאסור של ברזל ונחושת בדשא השדה; ובטל השמים יצטבע, ועם החיה חלקו בעשב הארץ.תרגום הבינני

ברםאבל עיקר שרשיו הניחו בארץ ויהיה אסור ומקושר בקשורי ברזל ונחושת בעשב של השדה לבל יזוז ממקומו יצטבעיתכבס בטל השמים ועם חיותאעם החיות יהיה חלקו בעשב השדה לאכול בהם חלק כחלקמצודת דוד

לִבְבֵהּ מִן [אֲנָשָׁא] (אנושא) יְשַׁנּוֹן וּלְבַב חֵיוָה יִתְיְהִב לֵהּ וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלֽוֹהִי

לבבו מן האדם ישונה, ולבב חיה יינתן לו, ושבעה עתים יחלפו עליו.תרגום הבינני

לבבהלבבו ישתנה מלבב אדם ויותן לו לבב חיה ושבעה שנים יעברו עליו להיות כןמצודת דוד

בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵֽלְתָא עַד דִּבְרַת דִּי יִנְדְּעוּן חַיַּיָּא דִּֽי שַׁלִּיט (עליא) [עִלָּאָה] בְּמַלְכוּת (אנושא) [אֲנָשָׁא] וּלְמַן דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים (עליה) [עֲלַֽהּ]

בגזרת העירים הדבר, ובמאמר קדושים השאלה — למען ידעו החיים כי שליט העליון במלכות האדם, ולמי שיחפוץ ייתננה, ושפל אנשים יקים עליה.תרגום הבינני

בגזרתהדבר נגזר בגזרת המלאכים המחריבים העושים דין המקום שאלתאהגזרה ההיא עשויה במאמר המלאכים הקדושים והיא היא וכפל הדבר במ״ש עד דברתבעבור אשר ידעו כל החי אשר העליון מושל במלכות אנשים ולמי אשר יחפוץ יתן אותה ושפלוכאשר ירצה יעמיד על המלוכה אדם שפל ופחות מן האנשיםמצודת דוד

שאלתא הוא ענין גזירה ע״ש כי נעשה בשאלת פי ה׳ · עד דברת כמו על דברת ור״ל בעבורמצודת ציון

דְּנָה חֶלְמָא חֲזֵית אֲנָה מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר (ואנתה) [וְאַנְתְּ] בֵּלְטְשַׁאצַּר פִּשְׁרֵא אֱמַר כׇּל קֳבֵל דִּי כׇּל חַכִּימֵי מַלְכוּתִי לָֽא יָכְלִין פִּשְׁרָא לְהוֹדָעוּתַנִי (ואנתה) [וְאַנְתְּ] כָּהֵל דִּי רֽוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּֽךְ

זה החלום שראיתי אני, נבוכדנצר המלך; ואתה, בלטשאצר, אמור את הפשר — כי כל חכמי מלכותי אינם יכולים להודיעני את הפשר, ואתה יכול, כי רוח אלוהים קדושים בך.תרגום הבינני

דנהזאת החלום ראיתי אני המלך נ״נ ואנתהואתה אמור הפתרון בעבור אשר כל חכמי מלכותי לא יכלו להודיע לי הפתרון אבל אתה תוכל על אשר רוח אלהים קדושים בךמצודת דוד

אֱדַיִן דָּֽנִיֵּאל דִּֽי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָה וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלֻנֵּהּ עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר בֵּלְטְשַׁאצַּר חֶלְמָא וּפִשְׁרֵא אַֽל יְבַהֲלָךְ עָנֵה בֵלְטְשַׁאצַּר וְאָמַר מָרִאי חֶלְמָא (לשנאיך) [לְשָֽׂנְאָךְ] וּפִשְׁרֵהּ (לעריך) [לְעָרָֽךְ]

אז דניאל, ששמו בלטשאצר, השתומם כשעה אחת, ומחשבותיו יבהלוהו. ענה המלך ואמר: בלטשאצר, החלום ופשרו אל יבהלוך. ענה בלטשאצר ואמר: אדוני, החלום לשונאיך ופשרו לצריך.תרגום הבינני

אשתומםעמד מושתק ובתמהון כערך שעה אחת ומחשבותיו הבהילו אותו חלמאהחלום והפתרון אל יבהילו אותך וכאומר הלא לא עליך המה מריאדוני החלום יקיים בשנאך והפתרון באויבך והוא כפל ענין במ״שמצודת דוד

אשתומם ענין תמהון ושתיקה כמו משמים בתוכם (יחזקאל ג) · לערך לשונאך כמו ויהי ערך (ש״א כה)מצודת ציון

אִֽילָנָא דִּי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקִף וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא וַחֲזוֹתֵהּ לְכׇל אַרְעָֽא

האילן שראית, שגדל וחזק וגובהו יגיע לשמים ומראהו לכל הארץ,תרגום הבינני

אילנאהאילן אשר ראית אשר גדל ונתחזק וקומתו הגיע עד השמים ומראהו היה נראה לכל הארץמצודת דוד

וְעׇפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ תְּחֹתוֹהִי תְּדוּר חֵיוַת בָּרָא וּבְעַנְפוֹהִי יִשְׁכְּנָן צִפְּרֵי שְׁמַיָּֽא

ועלוותו יפה ופריו רב ומזון לכל בו; תחתיו תדור חית השדה ובענפיו ישכנו ציפורי השמים —תרגום הבינני

ועפיהועליו היו נאים ויפים ופירותיו מרובים והיה די בהם לזון כל הבריות תחתיו היו דרים חית השדה ובענפיו שכנו עופות השמיםמצודת דוד

(אנתה) [אַנְתְּ ]הוּא מַלְכָּא דִּי (רבית) [רְבַת] וּתְקֵפְתְּ וּרְבוּתָךְ רְבָת וּמְטָת לִשְׁמַיָּא וְשׇׁלְטָנָךְ לְסוֹף אַרְעָֽא

אתה הוא, המלך, שגדלת וחזקת; וגדולתך גדלה והגיעה לשמים, ושלטונך לסוף הארץ.תרגום הבינני

אנתר״ל האילן הזה מרמז עליך כי דמית לו אשר נתגדלת ונתחזקת ורבותךגדולתך נתגדל בכל עת והגיע עד השמים וממשלתך בא עד קצות הארץמצודת דוד

וְדִי חֲזָה מַלְכָּא עִיר וְקַדִּישׁ נָחִת מִן שְׁמַיָּא וְאָמַר גֹּדּוּ אִֽילָנָא וְחַבְּלוּהִי בְּרַם עִקַּר שׇׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ וּבֶאֱסוּר דִּֽי פַרְזֶל וּנְחָשׁ בְּדִתְאָא דִּי בָרָא וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע וְעִם חֵיוַת בָּרָא חֲלָקֵהּ עַד דִּֽי שִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלֽוֹהִי

ואשר ראה המלך עיר וקדוש יורד מן השמים ואומר: גדעו את האילן והשחיתוהו, אבל את עיקר שורשיו בארץ הניחו, ובאסור של ברזל ונחושת בדשא השדה, ובטל השמים יצטבע ועם חית השדה חלקו, עד ששבעה עתים יחלפו עליו —תרגום הבינני

ודיואשר ראה המלך מלאך מחריב וקדוש ירד מן השמים ואמר כרתו האילן והשחיתו אותו אבל עיקר שרשיו הניחו בארץ ויהיה מאוסר ומקושר באסור ברזל ונחושת בעשב של השדה ובטל השמים יכובס ועם חית השדה יהיה חלקו עד אשר יעבור עליו שבעה שניםמצודת דוד

דְּנָה פִשְׁרָא מַלְכָּא וּגְזֵרַת (עליא) [עִלָּאָה] הִיא דִּי מְטָת עַל מָרִאי מַלְכָּֽא

זה הפשר, המלך, וגזרת העליון היא אשר הגיעה על אדוני המלך:תרגום הבינני

דנהאתה המלך הנה זאת היא הפתרון דברים כמשמען כי כן יבא עליך וגזרת העליון היא אשר הגיע על אדוני המלךמצודת דוד

וְלָךְ טָֽרְדִין מִן אֲנָשָׁא וְעִם חֵיוַת בָּרָא לֶהֱוֵה מְדֹרָךְ וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין לָךְ יְטַֽעֲמוּן וּמִטַּל שְׁמַיָּא לָךְ מְצַבְּעִין וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן (עליך) [עֲלָךְ] עַד דִּֽי תִנְדַּע דִּֽי שַׁלִּיט (עליא) [עִלָּאָה] בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּֽהּ

ואותך מגרשים מן האדם, ועם חית השדה יהיה מדורך; ועשב כשוורים לך יאכילו, ומטל השמים אותך יצבעו. ושבעה עתים יחלפו עליך, עד שתדע כי שליט העליון במלכות האדם ולמי שיחפוץ ייתננה.תרגום הבינני

ולךואותך יגרשון מן אנשים ועם חית השדה יהיה מושבך ויאכילו אותך עשב כמו הבקרים ובטל השמים יכבסו אותך ושבעה שנים יעברו עליך בגזרה זו עד אשר תדע אשר העליון מושל במלכות אנשים ולמי אשר יחפוץ יתן אותהמצודת דוד

יטעמון מלשון טעימה ואכילהמצודת ציון

וְדִי אֲמַרוּ לְמִשְׁבַּק עִקַּר שׇׁרְשׁוֹהִי דִּי אִֽילָנָא מַלְכוּתָךְ לָךְ קַיָּמָא מִן דִּי תִנְדַּע דִּי שַׁלִּטִן שְׁמַיָּֽא

ואשר אמרו להניח את עיקר שורשי האילן — מלכותך לך קיימת, מן העת שתדע כי השלטון לשמים.תרגום הבינני

ודיואשר נאמר להניח עיקר שרשיו של האילן הדבר הזה יורה וירמז שהמלכות יתקיים לך ותשוב למלוך מן העת אשר תכיר ותדע אשר מושל היושב בשמיםמצודת דוד

לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר (עליך) [עֲלָךְ] (וחטיך) [וַחֲטָאָךְ] בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן הֵן תֶּהֱוֵה אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָֽךְ

לכן, המלך, עצתי תיטב עליך: את חטאך בצדקה פרוק, ואת עוונותיך בחנינת עניים; אולי תהיה ארוכה לשלוותך.תרגום הבינני

להןכאומר אין לך מנוס מן הגזרה ההיא רק אתה המלך עצתי תהיה נאה ויפה עליך ועשה זאת פדה חטאך בצדקה ועונך בחנינת עניים והוא כפל ענין במ״ש הןהנה בזה תהיה אריכת זמן להשלוה אשר אתה בה ויקוים הדבר באחרית הימיםמצודת דוד

מלכי עצתי כמו וימלך לבי עלי (נחמיה ה׳:ז׳)מצודת ציון

כֹּלָּא מְּטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּֽא {פ}

הכל הגיע על נבוכדנצר המלך.תרגום הבינני

כלאגם זה מדברי האגרת עד סוף הענין ואמר באגרתו הנה כל הפתרון הזה הגיע על נ״נ המלך וכמו שמספר והולך (ואף שנ״נ עצמו כתבו לא אמר כמדבר בעדו כ״א כאחר המדבר וכן דרך המקרא כמ״ש וישלח וכו׳ ואת שמואל (ש״א י״ב) עם כי שמואל היה המדבר לא אמר ואותי)מצודת דוד

לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵֽי עֲשַׂר עַל הֵיכַל מַלְכוּתָא דִּי בָבֶל מְהַלֵּךְ הֲוָֽה

לקץ שנים עשר חודשים, על היכל מלכות בבל מהלך היה.תרגום הבינני

לקצתלסוף שנים עשר חודש על היכל המלך אשר בבבל היה נ״נ הולך ומטיילמצודת דוד

עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא דִּֽי אֲנָה בֱנַיְתַהּ לְבֵית מַלְכוּ בִּתְקָף חִסְנִי וְלִיקָר הַדְרִֽי

ענה המלך ואמר: הלוא זו היא בבל הגדולה, אשר אני בניתיה לבית מלכות בתוקף חוסני ולכבוד הדרי!תרגום הבינני

ענההרים המלך את קולו והיה משתבח בעצמו ומתייהר ואמר הלא זאת היא בבל הגדולה אשר אני בניתי אותה להיות בה בית מלכות בתקףוהנה בניתי אותה בחוזק כחי לא בעזר זולתי ואף רק לכבוד תפארתי בניתי אותה לא לצורך מה להשגב בה מפני האויב כי ידי משלה לימצודת דוד

עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַל לָךְ אָֽמְרִין נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא מַלְכוּתָא עֲדָת מִנָּֽךְ

עוד הדבר בפי המלך — קול מן השמים נפל: לך אומרים, נבוכדנצר המלך, המלכות עברה ממך.תרגום הבינני

עוד מלתאעוד היה הדבר בפי המלך ולא גמר עדיין דבריו אז ירד קול מן השמים ואמר לך נאמר אתה נ״נ המלך דע אשר המלוכה עברה וסרה ממךמצודת דוד

וּמִן אֲנָשָׁא לָךְ טָֽרְדִין וְֽעִם חֵיוַת בָּרָא מְדֹרָךְ עִשְׂבָּא כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן (עליך) [עֲלָךְ] עַד דִּֽי תִנְדַּע דִּֽי שַׁלִּיט (עליא) [עִלָּאָה] בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּֽהּ

ומן האדם אותך מגרשים, ועם חית השדה מדורך; עשב כשוורים לך יאכילו, ושבעה עתים יחלפו עליך, עד שתדע כי שליט העליון במלכות האדם ולמי שיחפוץ ייתננה.תרגום הבינני

ומן אנשאמן אנשים יגרשו אותך ועם חית השדה יהיה מושבך ויאכילו אותך עשב כמו הבקרים ושבעה שנים יעברו עליך בגזרה זו עד אשר תדע אשר העליון מושל במלכות אנשים ולמי אשר יחפוץ יתן אותהמצודת דוד

בַּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל נְבוּכַדְנֶצַּר וּמִן אֲנָשָׁא טְרִיד וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע עַד דִּי שַׂעְרֵהּ כְּנִשְׁרִין רְבָה וְטִפְרוֹהִי כְצִפְּרִֽין

באותה שעה תם הדבר על נבוכדנצר; ומן האדם גורש, ועשב כשוורים אכל, ומטל השמים גופו יצטבע — עד ששערו כנשרים גדל וציפורניו כציפורים.תרגום הבינני

בה שעתאבעת ההיא כלתה הדבר לבוא על נ״נ כי נשתבש דעתו ונתגרש מעצמו למקום החיות לשבת עמהם ומן אנשאמעצמו נתגרש מן אנשים ואכל עשב כבקרים וגופו נתכבס מטל השמים כי ישב מבלי מחסה עד דיעד אשר נתגדל שערו ככנפי נשר וצפרני ידיו ורגליו כצפרני עופות הדורסים כי מרוב הלחות והלכלוך היו גדלים והולכיםמצודת דוד

וְלִקְצָת יֽוֹמַיָּא אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר עַיְנַי לִשְׁמַיָּא נִטְלֵת וּמַנְדְּעִי עֲלַי יְתוּב (ולעליא) [וּלְעִלָּאָה] בָּרְכֵת וּלְחַי עָלְמָא שַׁבְּחֵת וְהַדְּרֵת דִּי שׇׁלְטָנֵהּ שׇׁלְטָן עָלַם וּמַלְכוּתֵהּ עִם דָּר וְדָֽר

ולקץ הימים אני נבוכדנצר עיניי לשמים נשאתי, ודעתי עלי שבה; ואת העליון בירכתי, ולחי העולם שיבחתי והידרתי — אשר שלטונו שלטון עולם ומלכותו עם דור ודור.תרגום הבינני

ולקצתולסוף השנים שקבעו לו והם שבעה שנים כמ״ש למעלה אנהאני נ״נ נשאתי את עיני אל השמים כי במשך שבעת השנים לא הכיר בעצמו מי הוא כי לא היה לו בינת אדם ובכלות הזמן התחילה דעתו לחזור אליו מעט מעט ואז הכיר בעצמו מי הוא והרגיש בדבר ונשא עיניו אל השמים לשאול עזרה מה׳ ומנדעיר״ל שאלתי מה׳ אשר ישיב עלי הדעה והחכמה שהיה לי מאז ולעלאהולהעליון ברכתי ולחי העולמים שבחתי ופארתי אשר ממשלתו ממשלת עולמים ומלכותו עם כל הדורות ר״ל בזמן כל הדורותמצודת דוד

וְכׇל [דָּיְרֵי] (דארי) אַרְעָא כְּלָה חֲשִׁיבִין וּֽכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא (ודארי) [וְדָיְרֵי] אַרְעָא וְלָא אִיתַי דִּֽי יְמַחֵא בִידֵהּ וְיֵאמַר לֵהּ מָה עֲבַֽדְתְּ

וכל שוכני הארץ כאין חשובים, וכרצונו עושה בחיל השמים ובשוכני הארץ; ואין מי שימחה בידו ויאמר לו: מה עשית.תרגום הבינני

וכלדיירי כל יושבי ארץ כלא דבר המה חשובים למולו וכחפצו עושה בצבא השמים ושוכני ארץ ולא יש מי אשר ימחה בידו ויאמר לו מה עשית הלא לא נכון הדברמצודת דוד

בֵּהּ זִמְנָא מַנְדְּעִי יְתוּב עֲלַי וְלִיקַר מַלְכוּתִי הַדְרִי וְזִיוִי יְתוּב עֲלַי וְלִי הַדָּֽבְרַי וְרַבְרְבָנַי יְבַעוֹן וְעַל מַלְכוּתִי הׇתְקְנַת וּרְבוּ יַתִּירָה הוּסְפַת לִֽי

באותו זמן דעתי שבה עלי, ולכבוד מלכותי הדרי וזיווי שבו עלי; ואותי ביקשו יועציי ושריי, ועל מלכותי הוקמתי, וגדולה יתרה נוספה לי.תרגום הבינני

בה זמנאבעת ההיא כאשר ברכתי לה׳ אז שבה עלי הדיעה שהיה לי מאז וחזרתי לכבוד מלכותי וזוהר פני שבה עלי ויועצי ושרי שאלו ובקשו לי למשול בהם כמאז התקנתהוכנתי על מלכותי וגדולה יתירה ומרובה נתוסף לימצודת דוד

יבעון ענין שאלה ובקשה כמו אם תבעיון בעיו (ישעיהו כ״א:י״ב)מצודת ציון

כְּעַן אֲנָה נְבֻכַדְנֶצַּר מְשַׁבַּח וּמְרוֹמֵם וּמְהַדַּר לְמֶלֶךְ שְׁמַיָּא דִּי כׇל מַעֲבָדוֹהִי קְשֹׁט וְאֹרְחָתֵהּ דִּין וְדִי מַהְלְכִין בְּגֵוָה יָכִל לְהַשְׁפָּלָֽה {פ}

עתה אני נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך השמים, אשר כל מעשיו אמת ואורחותיו דין, ואשר את המהלכים בגאווה יכול הוא להשפיל.תרגום הבינני

כעןגם זה מדברי האגרת שאמר עתה אני נ״נ משבח ומרומם ומפאר למלך השמים אשר כל מעשיו אמת ודרכו בדין ואשר הולכים בגאוה ורוממות יכול הוא להשפילמצודת דוד

בגוה כמו בגאוה ודוגמתו כי השפילו ותאמר גוה (איוב כב)מצודת ציון