דניאל — פרק ה׳

בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַף וְלׇקֳבֵל אַלְפָּא חַמְרָא שָׁתֵֽה

בלשאצר המלך עשה משתה גדול לאלף שריו, ולנוכח האלף יין שתה.תרגום הבינני

בלשאצרהוא היה בן אויל מרודך בנו של נ״נ ומ״ש בענין נ״נ אבוהי וכן ואנת ברה כי אבי האב נקרא אב ובן הבן נקרא בן עבדעשה סעודה גדולה לאלף שריו על כי ביום ההוא נצחו את מחנה דריוש ולקבלהמלך שתה יין מול אלף שריו כמו כולם יחדמצודת דוד

לחם רב כל סעודה קרוי׳ ע״ש הלחםמצודת ציון

בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר בִּטְעֵם חַמְרָא לְהַיְתָיָה לְמָאנֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא דִּי הַנְפֵּק נְבוּכַדְנֶצַּר אֲבוּהִי מִן הֵיכְלָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וְיִשְׁתּוֹן בְּהוֹן מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִי שֵׁגְלָתֵהּ וּלְחֵנָתֵֽהּ

בלשאצר אמר בטעם היין להביא את כלי הזהב והכסף שהוציא נבוכדנצר אביו מן ההיכל שבירושלים, וישתו בהם המלך ושריו, נשותיו ופילגשיו.תרגום הבינני

בטעםבעצת הסתת שכרות היין אמר להביא את כלי הזהב והכסף אשר הוציא נ״נ אביו מן ההיכל אשר בירושלים וישתוןויהיו שותין בהם המלך ושריו והמלכה ופלגשומצודת דוד

שגלת׳ היא המלכה המיוחדת לו למשכב המשגלמצודת ציון

בֵּאדַיִן הַיְתִיו מָאנֵי דַהֲבָא דִּי הַנְפִּקוּ מִן הֵיכְלָא דִּֽי בֵית אֱלָהָא דִּי בִירֽוּשְׁלֶם וְאִשְׁתִּיו בְּהוֹן מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִי שֵׁגְלָתֵהּ וּלְחֵנָתֵֽהּ

אז הביאו את כלי הזהב שהוציאו מן ההיכל של בית האלוהים שבירושלים, ושתו בהם המלך ושריו, נשותיו ופילגשיו.תרגום הבינני

באדיןאז הביאו כלי הזהב אשר הוציאו מן ההיכל של בית אלהים אשר בירושלים ושתו בהם המלך ושריו והמלכה ופלגשו ולקצר לא זכר כלי כסף כי מעצמו יובןמצודת דוד

אִשְׁתִּיו חַמְרָא וְשַׁבַּחוּ לֵֽאלָהֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא נְחָשָׁא פַרְזְלָא אָעָא וְאַבְנָֽא

שתו יין ושיבחו לאלוהי הזהב והכסף, הנחושת, הברזל, העץ והאבן.תרגום הבינני

אשתיושתו יין ושבחו לאלהי זהב וכסף וכו׳ ר״ל לעכו״ם אלמים העשוים מן הזהב וגו׳ מאחת מאלהמצודת דוד

בַּהּ שַׁעֲתָה (נפקו) [נְפַקָה] אֶצְבְּעָן דִּי יַד אֱנָשׁ וְכָֽתְבָן לׇקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא עַל גִּירָא דִּֽי כְתַל הֵיכְלָא דִּי מַלְכָּא וּמַלְכָּא חָזֵה פַּס יְדָא דִּי כָתְבָֽה

באותה שעה יצאו אצבעות של יד אדם וכותבות לנוכח המנורה, על סיד כותל היכל המלך; והמלך רואה את פס היד הכותבת.תרגום הבינני

בה שעתהבעת ההיא יצא קבוצת אצבעות כשל יד אדם וכתבו מול המנורה על טיח הסיד של כותל ההיכל אשר למלך ומלכאוהמלך ראה כף היד אשר כתבהמצודת דוד

נברשתא מנורה ובדרז״ל עשתה נברשת של זהב (יומא לז) · גירא סיד כמו כאבני גיר (ישעיה כז) · פס ידא כף היד ובדרז״ל שלשים בפיסת היד (אהלות פ״א)מצודת ציון

אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֺהִי שְׁנוֹהִי וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלוּנֵּהּ וְקִטְרֵי חַרְצֵהּ מִשְׁתָּרַיִן וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָֽקְשָֽׁן

אז המלך — זיוו השתנה ומחשבותיו יבהלוהו, וקשרי מותניו מתפרקים וברכיו זו לזו נוקשות.תרגום הבינני

אדיןאז זוהר פני המלך נשתנה ומחשבותיו הבהילו אותו וקשרי פרקי עצמות מתניו הותרו ונפתחו מקשירתן והוא ענין גוזמא והפלגה וארכבתיהברכיו היו מקישות ודופקות זה לזה מגודל החרדה והרתתמצודת דוד

נקשן ענין הכאה כמו מקשה תיעשה המנורה (שמות כ״ה:ל״א)מצודת ציון

קָרֵא מַלְכָּא בְּחַיִל לְהֶֽעָלָה לְאָשְׁפַיָּא (כשדיא) [כַּשְׂדָּאֵי] וְגָזְרַיָּא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְחַכִּימֵי בָבֶל דִּי כׇל אֱנָשׁ דִּֽי יִקְרֵה כְּתָבָה דְנָה וּפִשְׁרֵהּ יְחַוִּנַּנִי אַרְגְּוָנָא יִלְבַּשׁ (והמנוכא) [וְהַֽמְנִיכָא] דִֽי דַהֲבָא עַֽל צַוְּארֵהּ וְתַלְתִּי בְמַלְכוּתָא יִשְׁלַֽט {ס}

קרא המלך בכוח להכניס את האשפים, הכשדים והגוזרים. ענה המלך ואמר לחכמי בבל: כל אדם שיקרא את הכתב הזה ואת פשרו יגיד לי — ארגמן ילבש, ורביד הזהב על צווארו, ושלישי במלכות ישלוט.תרגום הבינני

בחילבכח ובהרמת קול קרא ואמר להכניס את אשפיא וכו׳ די כלאשר כל אדם אשר יקרא זה הכתב ויגיד לו הפתרון אזי ילבש מלבוש ארגמן ויושם על צוארו ענק ורביד הזהב וימשול בשליש המלכותמצודת דוד

ארגונא ארגמן וכן ובארגון וכרמיל (דה״ב ב) והוא שם מין צבע חשוב · והמניכא ענק רצוף בטבעות לתכשיט כי רביד הזהב (בראשית מ״א:מ״ב) ת״א מניכא דדהבאמצודת ציון

אֱדַיִן (עללין) [עָֽלִּין] כֹּל חַכִּימֵי מַלְכָּא וְלָֽא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא (ופשרא) [וּפִשְׁרֵהּ] לְהוֹדָעָה לְמַלְכָּֽא

אז נכנסו כל חכמי המלך, ואינם יכולים את הכתב לקרוא ואת פשרו להודיע למלך.תרגום הבינני

אדיןאז נכנסו כל חכמי המלך ולא יכלו לקרוא את הכתב ולהודיע למלך את הפתרון וכאומר אם לקרות לא ידעו איך א״כ יוכלו להודיע הפתרוןמצודת דוד

אֱדַיִן מַלְכָּא בֵלְשַׁאצַּר שַׂגִּיא מִתְבָּהַל וְזִיוֺהִי שָׁנַיִן עֲלוֹהִי וְרַבְרְבָנוֹהִי מִֽשְׁתַּבְּשִֽׁין

אז המלך בלשאצר נבהל מאוד, וזיוו משתנה עליו, ושריו נבוכים.תרגום הבינני

אדיןאז נבהל המלך הרבה מאוד וזוהר פניו נשתנה עליו עוד יותר והשרים היו משובשים ומבולבלים בדעתם מגודל החרדהמצודת דוד

משתבשין ענין בלבול ושבוש הדעתמצודת ציון

מַלְכְּתָא לׇקֳבֵל מִלֵּי מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִי לְבֵית מִשְׁתְּיָא (עללת) [עַלַּת] עֲנָת מַלְכְּתָא וַאֲמֶרֶת מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אַֽל יְבַהֲלוּךְ רַעְיוֹנָךְ (וזיויך) [וְזִיוָךְ] אַל יִשְׁתַּנּֽוֹ

המלכה, לנוכח דברי המלך ושריו, נכנסה לבית המשתה. ענתה המלכה ואמרה: המלך, לעולם חיה! אל יבהלוך מחשבותיך וזיוך אל ישתנה.תרגום הבינני

מלכתאהמלכה אל מול דברי חרדת המלך ושריו נכנסה לבית המשתה והרימה קולה ואמרה המלך לעולם יחיה אל יבהל אותך מחשבתך וזוהר פניך אל ישתנהמצודת דוד

אִיתַי גְּבַר בְּמַלְכוּתָךְ דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּהּ וּבְיוֹמֵי אֲבוּךְ נַהִירוּ וְשׇׂכְלְתָנוּ וְחׇכְמָה כְּחׇכְמַת אֱלָהִין הִשְׁתְּכַחַת בֵּהּ וּמַלְכָּא נְבֻֽכַדְנֶצַּר אֲבוּךְ רַב חַרְטֻמִּין אָֽשְׁפִין כַּשְׂדָּאִין גָּזְרִין הֲקִימֵהּ אֲבוּךְ מַלְכָּֽא

יש איש במלכותך אשר רוח אלוהים קדושים בו; ובימי אביך אור ושכל וחכמה כחכמת אלוהים נמצאו בו, והמלך נבוכדנצר אביך רב חרטומים, אשפים, כשדים וגוזרים הקימו — אביך המלך —תרגום הבינני

איתייש איש במדינת מלכותך אשר רוח אלהים קדושים בו ובימי אביך נמצא בו הארה ושכל וחכמה כחכמת אלהים רבשר על החרטומים וכו׳ העמידומצודת דוד

נהירו הארה כמו ואל תופע עליו נהרה (איוב ג׳:ד׳)מצודת ציון

כׇּל קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָה וּמַנְדַּע וְשׇׂכְלְתָנוּ מְפַשַּׁר חֶלְמִין וְֽאַֽחֲוָיַת אֲחִידָן וּמְשָׁרֵא קִטְרִין הִשְׁתְּכַחַת בֵּהּ בְּדָנִיֵּאל דִּֽי מַלְכָּא שָׂם שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּעַן דָּנִיֵּאל יִתְקְרֵי וּפִשְׁרָה יְהַֽחֲוֵֽה {פ}

מפני שרוח יתרה ודעת ושכל, פותר חלומות ומגיד חידות ומתיר קשרים, נמצאו בו בדניאל, שהמלך שם שמו בלטשאצר. עתה ייקרא דניאל, ואת הפשר יגיד.תרגום הבינני

כל קבלבעבור אשר רוח חכמה יתירה ומרובה ודעת והשכל ופתרון חלומות והגדות חידות והתרת דברים קשורים וסתומים כל אלה נמצא בו בדניאל אשר המלך קרא שמו בלטשאצר וכאומרת אם לא היה נמצא בו כל הדברים האלה לא היה מסכים על ידי אשפנז לקראו בשם אלהיו כעןעתה יקראו את דניאל והוא יגיד אף את הפתרון וכאומרת אולי יורה הדבר עוד על טובה ואף אם על רעה תדע להזהרמצודת דוד

בֵּאדַיִן דָּֽנִיֵּאל הֻעַל קֳדָם מַלְכָּא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל (אנתה) [אַנְתְּ ]הוּא דָנִיֵּאל דִּֽי מִן בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד דִּי הַיְתִי מַלְכָּא אַבִי מִן יְהֽוּד

אז הוכנס דניאל לפני המלך. ענה המלך ואמר לדניאל: אתה הוא דניאל מבני גלות יהודה, שהביא המלך אבי מיהודה?תרגום הבינני

באדיןאז הוכנס דניאל לפני המלך אנתאתה הוא דניאל אשר מן בני הגולה של יהודה אשר הביא המלך אבי מן יהודהמצודת דוד

וְשִׁמְעֵת (עליך) [עֲלָךְ] דִּי רוּחַ אֱלָהִין בָּךְ וְנַהִירוּ וְשׇׂכְלְתָנוּ וְחׇכְמָה יַתִּירָה הִשְׁתְּכַחַת בָּֽךְ

ושמעתי עליך שרוח אלוהים בך, ואור ושכל וחכמה יתרה נמצאו בך.תרגום הבינני

ושמעתשמעתי עליך אשר רוח אלהים בך והארה והשכל וחכמה יתירה ומרובה נמצא בךמצודת דוד

וּכְעַן הֻעַלּוּ קׇֽדָמַי חַכִּֽימַיָּא אָֽשְׁפַיָּא דִּֽי כְתָבָה דְנָה יִקְרוֹן וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַנִי וְלָֽא כָהֲלִין פְּשַֽׁר מִלְּתָא לְהַחֲוָיָֽה

ועתה הוכנסו לפני החכמים והאשפים, שאת הכתב הזה יקראו ואת פשרו יודיעוני — ואינם יכולים את פשר הדבר להגיד.תרגום הבינני

וכעןועתה הוכנסו לפני החכמים האשפים אשר יקראו הכתב הזה ולהודיע לי הפתרון ולא יכלו להגיד פתרון הדבר ואף שגם קרוא מקרא לא יוכלו הנה כחש לו לכסות קלון חכמי עמו מה דאפשרמצודת דוד

וַאֲנָה שִׁמְעֵת (עליך) [עֲלָךְ] דִּֽי [תִכּוּל] (תוכל) פִּשְׁרִין לְמִפְשַׁר וְקִטְרִין לְמִשְׁרֵא כְּעַן הֵן (תוכל) [תִּכּוּל] כְּתָבָא לְמִקְרֵא וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעוּתַנִי אַרְגְּוָנָא תִלְבַּשׁ (והמונכא) [וְהַֽמְנִיכָא] דִֽי דַהֲבָא עַֽל צַוְּארָךְ וְתַלְתָּא בְמַלְכוּתָא תִּשְׁלַֽט {פ}

ואני שמעתי עליך שאתה יכול פשרים לפתור וקשרים להתיר. עתה, אם תוכל את הכתב לקרוא ואת פשרו להודיעני — ארגמן תלבש, ורביד הזהב על צווארך, ושלישי במלכות תשלוט.תרגום הבינני

ואנהואני שמעתי עליך אשר תוכל לפתור פתרון דבר ולהתיר דברים קשורים וסתומים כעןעתה אם תוכל לקרוא את הכתב כאשר קראו חכמי עמי ועוד תוסיף עליהם להודיע לי אף הפתרון אזי תלבש מלבוש ארגמן ורביד של זהב יושם על צוארך ותמשול בשליש המלכותמצודת דוד

בֵּאדַיִן עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר קֳדָם מַלְכָּא מַתְּנָתָךְ לָךְ לֶֽהֶוְיָן וּנְבָזְבְּיָתָךְ לְאׇחֳרָן הַב בְּרַם כְּתָבָא אֶקְרֵא לְמַלְכָּא וּפִשְׁרָא אֲהוֹדְעִנֵּֽהּ

אז ענה דניאל ואמר לפני המלך: מתנותיך לך יהיו, ומשאותיך לאחר תן; אבל את הכתב אקרא למלך ואת הפשר אודיענו.תרגום הבינני

באדיןאז השיב דניאל ואמר לפני המלך מתנותך יהיה לעצמך ומרבית הבזבוז שאתה רוצה לבזבז תן לאחר וכאומר אף אם תתן לחכמי בני עמך בעבור הקריאה לבד לא אתקנא בהם ברםאבל אקרא הכתב למלך ואגיד לו אף הפתרון ומבלי מתןמצודת דוד

ונבזביתך ענין דורון גדול כמו מתנן ונבזבה (לעיל ב)מצודת ציון

(אנתה) [אַנְתְּ] מַלְכָּא אֱלָהָא (עליא) [עִלָּאָה] מַלְכוּתָא וּרְבוּתָא וִיקָרָא וְהַדְרָא יְהַב לִנְבֻכַדְנֶצַּר אֲבֽוּךְ

אתה המלך — האלוהים העליון מלכות וגדולה ויקר והדר נתן לנבוכדנצר אביך.תרגום הבינני

אנתאתה המלך שמע נא הנה אלהי עליון נתן לנ״נ אבוך מלכות וגדולה וכבוד ותפארתמצודת דוד

וּמִן רְבוּתָא דִּי יְהַב לֵהּ כֹּל עַֽמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא הֲווֹ (זאעין) [זָיְעִין] וְדָחֲלִין מִן קֳדָמוֹהִי דִּֽי הֲוָא צָבֵא הֲוָה קָטֵל וְדִֽי הֲוָה צָבֵא הֲוָה מַחֵא וְדִֽי הֲוָה צָבֵא הֲוָה מָרִים וְדִֽי הֲוָא צָבֵא הֲוָא מַשְׁפִּֽל

ומן הגדולה שנתן לו, כל העמים, האומות והלשונות היו זעים ויראים מלפניו; את שרצה היה הורג, ואת שרצה היה מחיה, ואת שרצה היה מרים, ואת שרצה היה משפיל.תרגום הבינני

ומן רבותאומרוב הגדולה אשר נתן לו כל עממיא וכו׳ היו חרדים ומתפחדים מפניו די הוהאשר היה רוצה היה הורג ואשר היה רוצה היה מכה ואשר היה רוצה היה מגביה ואשר היה רוצה היה משפילמצודת דוד

זייעין ענין חרדה ורתת כמו והיה רק זועה (ישעיה כח)מצודת ציון

וּכְדִי רִם לִבְבֵהּ וְרוּחֵהּ תִּֽקְפַת לַהֲזָדָה הׇנְחַת מִן כׇּרְסֵא מַלְכוּתֵהּ וִֽיקָרָה הֶעְדִּיו מִנֵּֽהּ

וכאשר רם לבבו ורוחו חזקה להזיד — הורד מכיסא מלכותו, וכבודו העבירו ממנו.תרגום הבינני

וכדיוכאשר רם לבבו להתגאות וחיזק רוחו להרשיע אז הורד מן כסא מלכותו והוסר הכבוד ממנומצודת דוד

וּמִן בְּנֵי אֲנָשָׁא טְרִיד וְלִבְבֵהּ עִם חֵיוְתָא (שוי) [שַׁוִּיו] וְעִם עֲרָֽדַיָּא מְדֹרֵהּ עִשְׂבָּא כְתוֹרִין יְטַעֲמוּנֵּהּ וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע עַד דִּֽי יְדַע דִּֽי שַׁלִּיט אֱלָהָא (עליא) [עִלָּאָה] בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן דִּי יִצְבֵּא יְהָקֵים (עליה) [עֲלַֽהּ]

ומבני האדם גורש, ולבבו עם החיה הושם, ועם הערודים מדורו; עשב כשוורים יאכילוהו, ומטל השמים גופו יצטבע — עד שידע כי שליט האלוהים העליון במלכות האדם, ולמי שיחפוץ יקים עליה.תרגום הבינני

ומן בני אנשאמן בני אדם נתגרש והושם לבבו עם החיות להיות דומה להם ועם הפראים היה מושבו וכבקרים האכילו עשב השדה ומטל השמים נתכבד גופו כי ישב מבלי מחסה עד דיעד אשר ידע והכיר אשר אלהי עליון מושל במלכות אנשים ולמי אשר יחפוץ יעמיד על המלוכהמצודת דוד

ערדיא פראים כמו ומוסרות ערוד (איוב ל״ט:ה׳)מצודת ציון

(ואנתה) [וְאַנְתְּ] בְּרֵהּ בֵּלְשַׁאצַּר לָא הַשְׁפֵּלְתְּ לִבְבָךְ כׇּל קֳבֵל דִּי כׇל דְּנָה יְדַֽעְתָּ

ואתה בנו, בלשאצר, לא השפלת את לבבך, אף כי כל זאת ידעת.תרגום הבינני

ואנתואתה בנו בלשאצר לא הכנעת לבך בעבור אשר ידעת כל זאתמצודת דוד

וְעַל מָרֵֽא שְׁמַיָּא הִתְרוֹמַמְתָּ וּלְמָֽאנַיָּא דִֽי בַיְתֵהּ הַיְתִיו (קדמיך) [קׇֽדָמָךְ] (ואנתה) [וְאַנְתְּ] (ורברבניך) [וְרַבְרְבָנָךְ] שֵֽׁגְלָתָךְ וּלְחֵנָתָךְ חַמְרָא שָׁתַיִן בְּהוֹן וְלֵֽאלָהֵי כַסְפָּֽא וְדַהֲבָא נְחָשָׁא פַרְזְלָא אָעָא וְאַבְנָא דִּי לָֽא חָזַיִן וְלָא שָׁמְעִין וְלָא יָדְעִין שַׁבַּחְתָּ וְלֵֽאלָהָא דִּֽי נִשְׁמְתָךְ בִּידֵהּ וְכׇל אֹרְחָתָךְ לֵהּ לָא הַדַּֽרְתָּ

ועל אדון השמים התרוממת, ואת כלי ביתו הביאו לפניך; ואתה ושריך, נשותיך ופילגשיך יין שותים בהם. ולאלוהי הכסף והזהב, הנחושת, הברזל, העץ והאבן — שאינם רואים ואינם שומעים ואינם יודעים — שיבחת; ולאלוהים אשר נשמתך בידו וכל אורחותיך לו, לא הידרת.תרגום הבינני

ועל מראועל אדון השמים נתגאית ואת הכלים של ביתו הביאו לפניך ואתה והשרים שלך והמלכה שלך ופלגשך שתו בהם יין ולאלהי כספא וכו׳אשר לא יראו ולא ישמעו ולא ידעו מאומה הנה להם שבחת ולאלהאאבל אל האלוה אשר נשמתך בידו וכל דרכך מסורים לו והמה בידו הנה אותו לא פארתמצודת דוד

בֵּאדַיִן מִן קֳדָמוֹהִי שְׁלִיחַ פַּסָּא דִֽי יְדָא וּכְתָבָא דְנָה רְשִֽׁים

אז מלפניו נשלח פס היד, והכתב הזה נרשם.תרגום הבינני

באדיןאז בעבור זה נשלח מלפניו כף של יד וכתב את הכתב הזהמצודת דוד

רשים ענין כתיבה וכן את הרשום בכתב (לקמן י)מצודת ציון

וּדְנָה כְתָבָא דִּי רְשִׁים מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִֽין

וזה הכתב שנרשם: מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין.תרגום הבינני

ודנהוזהו קריאת הכתב אשר כתב מנא מנא וכו׳ וארז״ל הכתב היה מסודר בשלש שורות זו למטה מזו ובהעליונה היה כתוב ממתו״ס ובשניה היה כתוב ננקפ״י ובשלישית היה כתוב אאלר״ן ולזה לא יוכלו חכמיו לקרותו כי הם קראו כל שורה לעצמה ולא היה להם שום ענין והבנה אבל דניאל קרא מלמעלה למטה ר״ל תיבה הראשונה עשה מצרוף שלש אותיות הראשונות שבשלש השורות ויצא א״כ תיבת מנ״א וכן מצרוף האותיות השניות יצא תיבת מנ״א ומהשלישית יצא תיבת תק״ל ומהרביעית יצא ופ״ר ומהחמישית יצא סי״ן וצרף הרביעית עם החמישית והרי ופרסי״ןמצודת דוד

דְּנָה פְּשַֽׁר מִלְּתָא מְנֵא מְנָֽה אֱלָהָא מַלְכוּתָךְ וְהַשְׁלְמַֽהּ

זה פשר הדבר: מְנֵא — מנה האלוהים את מלכותך והשלימה.תרגום הבינני

דנהזה פתרון הדבר מנאר״ל פתרון של תיבת מנא הוא לומר שהאלהים מנה מנין ימי מלכותך והשלים אותה כי בא מועד והשנות הדבר פעמים לומר שהמנין בדקדוקמצודת דוד

תְּקֵל תְּקִילְתָּ בְמֹֽאזַנְיָא וְהִשְׁתְּכַחַתְּ חַסִּֽיר

תְּקֵל — נשקלת במאזניים ונמצאת חסר.תרגום הבינני

תקלפתרון של תקל הוא לומר נשקלת לפניו במאזני משקל ונמצאת חסר ר״ל לא נמצא בך זכות להכריע הרשע ולהאריך הזמןמצודת דוד

פְּרֵס פְּרִיסַת מַלְכוּתָךְ וִיהִיבַת לְמָדַי וּפָרָֽס

פְּרֵס — נפרסה מלכותך וניתנה למדי ולפרס.תרגום הבינני

פרסר״ל פתרון של ופרסין הוא לומר אשר נשברה מלכותך ונתונה היא למדי ופרס וזהו ופרסין בלשון רבים ע״ש הפריסה וע״ש פרס והוי״ו היתירה היא המורה על מדי שהיו לאחדים עם פרס כי הוי״ו בא להוסיף וכאומר מדי ופרסמצודת דוד

פרס ענין שבירה כמו הלא פרוס לרעב לחמך (ישעיהו נ״ח:ז׳)מצודת ציון

בֵּאדַיִן אֲמַר בֵּלְשַׁאצַּר וְהַלְבִּשׁוּ לְדָֽנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא (והמנוכא) [וְהַֽמְנִיכָא] דִֽי דַהֲבָא עַֽל צַוְּארֵהּ וְהַכְרִזֽוּ עֲלוֹהִי דִּֽי לֶהֱוֵא שַׁלִּיט תַּלְתָּא בְּמַלְכוּתָֽא

אז אמר בלשאצר, והלבישו את דניאל ארגמן ורביד הזהב על צווארו; והכריזו עליו שיהיה שליט שלישי במלכות.תרגום הבינני

באדיןאז אמר בלשאצר והלבישו את דניאל מלבוש ארגמן ושמו על צוארו רביד של זהב והכריזו עליו אשר יהיה מושל שליש במלכותמצודת דוד

בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא (כשדיא) [כַשְׂדָּאָֽה] {פ}

בו בלילה נהרג בלשאצר המלך הכשדי.תרגום הבינני

בה בליליאבלילה ההוא נהרג בלשאצר מלך כשדיםמצודת דוד